בן 3
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
בני חגג לפני מספר ימים יום הולדת 3. בתחילת היום הולדת מהרגע שהגיעו האורחים (סבא סבתא דודים וכו) נצמד אליי ביקש רוב הזמן חיבוק לא רצה לשחק עם הילדים שבדרך כלל כן משחק איתם. בסוף לאחר חצי שעה הפשיר והחל לשחק בתיווך שלי, ביקש להיות הרבה איתי. לא חדש לי שהילד הוא ילד שלוקח לו זמן להתחמם, יש לציין שלא רואה הרבה את האורחים שהגיעו (לא דומיננטיים בחייו). הוא לא אוהב להיות במרכז תשומת הלב ולכן השתדלתי כמה שיותר לחגוג עבורו יומולדת בצורה רגועה. בזמן השירים לכבודו הוא עומד דיי קפוא ורואים שלא אוהב שמוחאים בשבילו כפיים משפיל מבט. גם לא מדבר הרבה. בגן נמצא מגיל שנתיים לאחר הסתגלות לא קלה הוא משתתף בחוגים , משחק ורק לאחרונה פונה לצוות הגן לבקשת עזרה. אותי המצב הזה מאוד מתסכל לא קל לי בכלל עם זה שהוא נדבק ונצמד אליי כשבאים אורחים לא מוכרים או כשהולכים לבתים אחרים, הייתי כל כך רוצה ילד משוחרר ולא יודעת איך לעזור לו (בן יחיד). בכלל הוא לא מתנהג כמו רוב הילדים שאני מכירה.
שלום תמר, למען האמת, אינני רואה בהתנהגות של בנך בעיה כלשהי. את מודעת לכך שהוא מתחמם בקצב שלו, לא אוהב במיוחד להיות במרכז תשומת הלב ומעדיף את חברת האנשים שמכיר ורואה הרבה. כל אלו הן העדפות נורמטיביות. נדמה לי שהבעיה עולה כאשר הילד הממשי שלך מתנגש עם הילד הדמיוני שחלמת שיהיה לך. אני חושבת שאת קודם צריכה להשתחרר מהתפיסות המוקדמות שלך לגביו, ולמצוא דרך לקבל את בנך (הממשי) כפי שהוא ואני בטוחה שדבר זה יוכל להשפיע לטובה גם עליו. ממליצה לך בחום לפנות להדרכת הורים. כל טוב, ירדן פרידון ברשף