בן שנה וחודש, יונק וצמוד לאמא..
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום לכולם, יש לי תאומים בן ובת בני שנה וחודש. בהתחלה הנקתי את שניהם. עם הבן ההנקה זרמה בקלות ועם הבת היה קשה הרבה יותר, לכן עברתי לתת לה חלב שאוב מבקבוק (בלי לינוק), כאשר הבן ינק בבית ובמעון אכל גם הוא חלב שאוב מבקבוק. בערך מהשלב שהתחילו לצאת לו שיניים, הוא החל לסרב בתקיפות למוצץ ולבקבוק - כלומר מוכן רק לינוק. גם במעון לא הסכים לשתות מבקבוק וחיכה לסוף היום שאגיע ואניק אותו. הוא לא יונק בשעות קבועות או דווקא כשהוא רעב, אלא כאמצעי הרגעה כשהוא עייף או לא רגוע וכדומה.. נוצר מצב שהוא שאני היחידה שיכולה להרגיע אותו, כאשר אני לא נמצאת בבית הוא בוכה ומחפש אותי וכמעט אי אפשר להרגיע אותו. (הבת הרבה פחות "צמודה" אלי, היא נרגעת בעזרת מוצץ, והרבה יותר "עצמאית בשטח" וחברותית). כיצד אוכל לעזור לבני להיות פחות תלוי בי? המצב הופך להיות ממש בלתי אפשרי ומתסכל.. הם מתחילים מעון חדש בשבוע הבא ואני מודאגת מאוד כיצד יסתגל... האם גמילה מהנקה תביא לשיפור בתלות? האם נכון להתחיל תהליך כזה עכשיו, כאשר הוא עומד בפני כניסה לגן חדש? אשמח לעצה..
שלום שוש, אם החלטת שאת רוצה להתחיל תהליך גמילה, ולפי מיטב הבנתי מדובר בגמילה מתלות ביניקה כאמצעי להרגעה ובשלב זה פחות כאמצעי להזנה (גם במעון הוא יכול לאכול כבר מוצקים ולא חייב לשתות כמויות של חלב מבקבוק), אז בכל מקרה כדאי לעשות זאת באופן הדרגתי. מה שאני מציעה הוא בתור התחלה ובחלק מהפעמים, כאשר בנך לא רגוע ורוצה לינוק, נסי להרגיע אותו בעצם נוכחותך (מלים, שירים, חיבוק, ליטוף, אפילו בקבוק מים) ולא על ידי הנקה. שימי לב שבפעמים הראשונות בהם את מחליטה לא לאפשר לו לינוק (כי הוא בוודאות לא רעב וכיוב'), עימדי בכך ואל תישברי. בהדרגה הגדילי את תדירות הפעמים בהם את מציעה לו חלב מבקבוק/מרגיעה אותו בלי שיונק. לגבי המעון. דווקא הקטנטנים האלה פעמים רבות מסתגלים היטב בגן, כי הם מבינים שאמא לא שם ולא תהיה שם, כשבבית הם מרגישים שיש להם הרבה יותר שליטה ומרחב תמרון. לכן אם החלטת שאת רוצה להתחיל לגמול אותו, עשי זאת בהדרגה ובאהבה, תוך התחשבות בקצב שלך ושלו. בברכה, ירדן פרידון ברשף