מעבר לגן חדש
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום, בתי הבכורה בת שלוש, ילדה נבונה פקחית מאוד ובוגרת, (מדברת מגיל 10 חודשים, מתקדמת עם החומר יודעת צבעים וחיות מספרים וכו' באנגלית ובעברית). החל מגיל שנה היא היא היתה בגן פרטי קטן ואינטימי עם כמות קטנה של ילדים. שם היתה לדברי הגננות " מלכת הגן" ואהובה על כולם. בתחילת החודש היא עברה לגן חדש "גן עייריה" טרום טרום חובה. היום זהו היום הרביעי שלה בגן. היא כמובן בוכה וקשה לה. אבל אני רואה שהיא מתנהגת בצורה קיצונית, עוד מהלילה מתחילה בבכי שלא רוצה את הגן. צועקת לא מוכנה שאני לא אהיה איתה בקשר עין, קמה בבכי בבוקר, לא אכלה בגן ובקושי אוכלת בבית. הבוקר השתוללה וצרחה ( דבר שבגדול לא אופייני לה) אני מבינה שככה זה בתחילת שנה ויש ילדים שלוקחים קצת קשה את המעבר ולוקח להם זמן הסתגלות. אבל האם הילדה שלי מתנהגת בצורה קיצונית ובמצוקה? קשה לי נורא אני מגיעה לעבודה עם דמעות ולא מרוכזת בגלל מחשבות. מה עליי לעשות? איך עליי להתמודד? מה עליי להגיד לגננת, היא מצידה אומרת לי להירגע. ושזה יחלוף לילדה. אשמח לחוות דעת. תודה מראש ליז
שלום ליז, האם היא מתנהגת בצורה חריגה? את עצמך אומרת שברור לך שילדים זקוקים לזמן הסתגלות למסגרות חדשות, ושילדים יכולים להיות שונים אלה מאלה בתגובתם - ואת צודקת בכל. אם הגננת אינה רואה בתגובותיה של ביתך התנהגות חריגה, אז אני מכאן בוודאי לא אוכל להעיד. יחד עם זאת כדאי בהחלט לבדוק דרכים שיסייעו לביתך הקטנה להסתגל. אולי אפשר לשהות איתה זמן רב יותר בגן לפני הפרידה, אולי לקצר את הימים שהיא שם. לבדוק האם היא מתגעגעת לגן הקודם ואולי לבצע מעין פרידה מחודשת/מאוחרת/נוספת מהגן ששהתה בו. אפשר לשלוח איתה לגן חפצים שהיא אוהבת מהבית (בובה, שמיכה) אבל בעיקר להתאזר בהרבה אורך רוח ולנסות לסמוך על הגננות בגן שבחרת עבור ביתך ובעיקר כמובן על ביתך שתדע להסתגל. שנה טובה, ירדן פרידון ברשף