התייעצות דחופה מאוד! חרדות לעצם הקיום שלי!

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

12/09/2015 | 15:39 | מאת: חרדתי מאוד

שלום רב, אני חווה כבר תקופה חרדות נוראיות שאני לא יודע איך לקרוא להן.. אני חווה חרדות ברמות שונות, החל בתקופות עם חרדות ברמה נמוכה הכוללת סימפטומים גופניים קלים ומחשבות חרדתיות מדי פעם – במשך תקופות ארוכות – ואחת לכמה שבועות זה מגיע להתקף עוצמתי מאוד, שבמהלכו אני בוכה, מרגיש שאני מבולבל, אבוד, ובמקרים קיצוניים אפילו מפחד לפגוע בעצמי. החרדות תמיד נעות סביב עצם הקיום שלי. אני נוטה לחשוב, אחרי קריאת טונות של חומר בספרים ובאינטרנט, שזו חרדה אקזיסטנציאליסטית, מכיוון שהיא קשורה לעצם הקיום שלי, לבדידות ביקום, לזכות שלי להתקיים בכלל, ולמשמעות הקיום שלי. אני מרגיש שלי אין זכות להתקיים, ולכן מנסה כל פעם להיאחז במשהו או מישהו שיקנה לי זכות קיום. בדרך כלל זה היאחזות בכסף, הכוללת פחד להוציא כסף, וחרדה מלהיות עני. בנוסף אני נאחז בהורים ובעוד כמה אנשים. התחושה היא שאין לי זכות קיום. אני אפילו נוטה להדגים זאת כשאני מדבר עם אנשים קרובים ע"י מתן משל של מסתנן או שוהה בלתי חוקי או מישהו שנגמרה אשרת השהייה שלו במדינה מסויימת, ולכן הוא מתחבא כל הזמן, וכל רעש קטן יכניס אותו לפחד נוראי שאולי מדובר במשטרת ההגירה שבאה לסלקו מהארץ.. ולכן הוא נאחז במחבוא, או מנסה "להכשיר" את שהייתו ע"י השגת אישור כלשהו וכו.. ותוך כדי, הוא אינו מסוגל לנהל חיים נורמליים, לטפח כישרונות, תחביבים, וקשרים משמעותיים. אני זה השב"ח, המדינה שבה אני שוהה היא העולם הזה, האישור שאני רודף כל הזמן הוא הכסף, האנשים ששוהים באופן חוקי וכו, ומשטרת ההגירה זה הגורל או משהו כזה.. הייתי פעמיים בטיפול במשך כשנה וחצי, וזה לא כל כך קידם אותי.. גם אם ארצה לחזור לטיפול, אני רוצה עצה לגבי איזה סוג של טיפול אני צריך? איך לעזור לעצמי בעצמי? והאם יש דבר כזה "טיפול אקזטנציאליסטי" שאני צריך לחפש.. יש לי תמיד תחושה שרק לי יש את המקרה הזה, בגלל שרק בקושי רב אני מצליח למצוא על זה חומר באינטרנט...

לקריאה נוספת והעמקה

שלום, אתה מיטיב לתאר את החרדות שלך, את ההוויה שלך, ואכן נשמע שהקיום שלך כפי שאתה חווה אותו כעת הוא מצב שלא קל להיות בתוכו. החרדות שאתה חווה אכן חוסמות אותך, מבלבלות ומדכאות. יחד עם זאת אני מתרשמת שיש לך מוטיבציה רבה להבין את עצמך, לחקור את מצבך ולהביא לשיפור בהרגשתך ובחייך - וחשוב שתראה בכך נקודת אור וחוזק שלך עצמך כי גם זה אינו דבר מובן מאליו. לגבי התימה האקזיסטנציאליסטית כפי שאתה מכנה אותה. אז חשוב שתדע שישנם מטפלים/פסיכולוגים המגדירים עצמם כמטפלים אקזיסטנציאליסטיים או לפחות מושפעים מגישות אלו. אם אתה חושב שהקשר שלך עם המטפל שתבחר יהיה טוב יותר בגלל זה - אז אני מעודדת אותך לפנות למטפל מהסוג הזה. בנוסף חשוב שתיקח בחשבון ששנה וחצי לטיפול פסיכולוגי הוא לא בהכרח הרבה מאוד זמן..מה גם שלפעמים כדי באמת לראות ולחוש בתוצאות יש צורך בשילוב של טיפול תרופתי. מציעה לך להמשיך לחקור ולחפש לך מטפל שתרגיש חיבור איתו ובמקביל לשקול התיעצות פסיכיאטרית, ולו בשביל לסייע לתהליך הטיפולי. חג שמח ושנה טובה, ירדן פרידון ברשף

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים