הורים מודאגים מהבן

שלום רב, יש לנו בן מתבגר גילו 14, יש לו הפרעת קשב ולקויות למידה(קשב לא ברמה גבוהה, לא לוקח רטלין) המתבטאת בעיקר בבעית אינטרקציה עם חברים, דימוי עצמי נמוך . איתי-מאוד חכם עם מודעות עצמית גבוהה, רוקד ברייקדאנס ומוכשר מאוד בתחום, מאז ומתמיד לא היה ילד שמוקף בחברים, אך גם עם היו לו 3-4 חברים לא ידע לשמור איתם על קשר, תמיד מי שמולו לו בסדר, לא מרגיש שייך לכיתה, וכו'.מאז הקיץ האחרון קיננו לו משחק מחשב-אסטרטגי של יריות והוא מתקשר עם חבר או שניים ברשת, מאז אותו משחק יש נסיגה גדולה ואיתי ניתק כל קשר עם החברים בחוץ, אפילו ממציא סיפורים שכואבות לו הרגלים ונפל, כדי לא ללכת לחוג. (הוא בין המצטניינים בסטודיו)כשאנחנו מציעים לו להיפגש עם חברים, תמיד אומר שאף אחד לא רוצה, ואף אחד לא יוצא, אנו מודאגים שבכיתה ט, ילד יושב בבית, לא מתנסה בשום חוויה, ממציא תרוצים, מספר שבזמן האחרון כשיוצא החוצה פוחד מכלבים גדולים(אני מודעים לכך שזה התקפי חרדה)לאורך השנים הוא לא בדיוק ידע לשמור על קשר עם חברים והיום גם כשמנסה-לעיתים רחוקות, פוחד לקבל "לא"...אחנו מאוד מודאגים ולא יודעים כיצד לפעול, והאם כדי לנתק לו את המחשב, על מנת שיתחיל לחפש אלטרנטיבות בחוץ? כיום הוא נמצא בתהליך אמוני, היה כ-8 פגישות..עדיין אני לא רואה שיוני כלשהו...אשמח לעצמה והמלצה, כואב לי לראות את אתי בני חסר בטחון, מפוחד,יושב בבית בלי שום חברים, כאשר בגיל זה יוצאים, מבלים ועוד