בן שנתיים וחצי

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

06/10/2015 | 20:50 | מאת: הדס

הבן שלי בן שנתיים וחצי ילד מאוד חכם ובעל לב רחב. מתקשה מאוד לקבל גבולות כשאומרים לו לא על משהו מתחיל לצרוח ולבכות ונכנס גם להתקפי זעם. מתוסכל מהר מאוד במידה ולא מצליח משהו ופורץ בבכי. צועק המון בבית ומדבר בקול רעם. מאוד טמפרמנט ושובב. מתקשה לקבל גבולות. לדוגמא: זרק כדור על אחותו בת 10 חודשים, ביקשתי שלא יזרוק זרק שוב, אמרתי שאם יזרוק שוב אקח את הכדור, כמובן שהוא זרק שוב. לקחתי את הכדור והוא פרץ בבכי היסטרי וצרחות ואמר אמא אני אתנהג יפה אני לא אזרוק את הכדור, אני אקשיב לך... כמובן שהכל תוך כדי בכי והיסטריה. הוא יכול להתנהג למופת לדבר בשקט לשחק יפה עם אחותו להביא לה משחקים ולחבק אותה, אך יכול פתאום סתם ככה להרביץ ולהשתולל. יש לציין שגם בגן הגננת מציינת שהוא מציק לילדים, מרביץ, לא מוכן לחלוק משחקים עם אחרים, מתוסכל אם לא מצליח. כאשר ישן צהריים בבית (בסופי שבוע) מתעורר בבכי וומתקשה להירגע כמובן שאנחנו מחבקים, מלטפים ומנסים להרגיע אך הוא הודף אותנו. יש לציין שבגן זה לא קורה. חשוב לציין שהוא ילד מאוד אהוב, אנחנו מחבקים אותו המון, מחמיאים לו ומעודדים אותו על התנהגות טובה והוא נהנה לקבל אהבה. בבית יש שני ילדים הוא הבכור ובת בת 10 חודשים.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום הדס, אז לא בכדי כונה השלב "גיל שנתיים האיום". יש כאלה שעוברים אותו יותר במתינות וכאלה שפחות, זה באמת תלוי בטמפרמנט ובגורמים נוספים, אולם באופן כללי זה נשמע לי שהתופעות שאת מתארת אמנם קשות ומסתכלות לעיתים עבור כל בני המשפחה, ומאידך הן גם טבעיות. אז בשלב הזה המשימה היא כפולה: מחד להמשיך לסייע בוויסות רגשי ומאידך גם להתחיל לחנך ותוך כדי ללמד נורמות התנהגות מקובלות. למשל פעלתם נכון במקרה שתיארת - הכדור יילקח אם אתה תזרוק אותו על אחותך, וזאת גם אם תבכה ותצרח עד מחר - וכאן אתם ההורים צריכים למצוא את הדרך להיות רגועים ועקביים נוכח מחאותיו. חשוב וכדאי להוסיף במקרה כזה שכזורקים כדור על מישהו שזה כואב ולא נעים. מצד שני כאשר הוא בוכה או מתפרץ או כועס מאוד, לנסות בכל זאת להרגיע בעזרת חיבוק, קירבה וכמובן מילים (לא נורא שלא הצליח לך, ננסה שוב). גם אם הוא הודף אתכם, לא להיבהל, לשקף במילים "אתה כועס עכשיו, אתה רוצה להירגע לבד, אז אמא ואבא פה ליד" ואפשר לנסות להתקרב שוב אחרי כמה דקות. מה שחשוב הוא שאתם תיקחו נשימה עמוקה, ולא תיבהלו מהעוצמות שלו. אם הוא ירגיש שהעוצמות שלו מבהילות אתכם, הן רק יתעצמו עוד יותר. בברכה, ירדן פרידון ברשף

07/10/2015 | 13:14 | מאת: הדס

ירדן תודה רבה רבה רבה... עזרת לי מאוד להירגע ולהבין שאני פועלת נכון... ממש מודה לך

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים