מתבגרת נוקשה

שלום, את מתארת כל מיני התנהגויות, חלקן יותר מובנות - כמו למשל העדפה להתעסק בווטסאפ הכיתתי על פני המתרחש בבית, בעוד חלק אחר ממה שתארת בוודאי יוצר עבורה קשיים. ראשית כל, אין צורך שתצמשיכו "לרצות" אותה בבית רק כדי שלא תכעס ותתפרץ. אם זוהי הדרך בה התנהלתם עד כה, אז אין פלא שהיא ממשיכה לצפות ולדרוש התנהגות כזו מצד הסביבה כלפיה גם בחוץ. עליכם כהורים להגדיר היטב לעצמכם מה הציפיות שלכם ממנה, מה הדרישות ומהן זכויותיה, ולפעול באופן עיקבי בהתאם לאלו. חישבו היטב מה סביר שתדרשו ומה לא (כאמור אין טעם למנוע ממנה סוג של פעילות חברתית כמו התעסקות בווטסאפ הכיתתי אבל אפשר בהחלט להגביל את הפעילות במידה מסוימת). למשל אם אתם דורשים ממנה להכין שיעורי בית, או לסדר את החדר, או לאכול סביב השולחן מבלי שהיא מתעסקת בווטסאפ, עימדו על כך והפעילו סנקציות מתאימות כשצריך. ייתכן שהדבר יחריף את המלחמה שלה בכם בשלב הראשון, אולם בהמשך כאשר תקבל את זכויותיה בזכות עמידה בחובותיה, היא תוכל להרגיש על בשרה שלדברים שהיא מקבלת יש קשר לאיך שהיא פועלת - ושלא מדובר בקיפוח או בגורל כזה או אחר. העובדה שהיא הרגישה כי בבית מרצים אותה כדי שלא תכעס, בוודאי החדירה בה תחושת זכאות והמטרה שלכם כרגע היא לשנות את זה. לא לשכוח לעודד להחמיא ולצ'פר כאשר היא עומדת בחובותיה, ובכלל להראות לה שאתם רואים גם את כל החלקים הטובים שלה כפי שתארתם. כמו כן, אפשר במקביל לבדוק איתה אם היא מעונינת להגיע לשיחות עם איש מקצוע. בני נוער רבים מביעים צורך כזה והוא בהחלט עשוי לסייע במקביל להתנהלות משפחתית מחודשת. בברכה, ירדן פרידון ברשף