בריחת צואה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום, ביתי נגמלה יפה בגיל שנתיים וארבעה חודשים. כעבור חמישה חודשים סמוך לכניסתה ועם המעבר ממעון לגן עירייה החלו בעיות עם הצרכים קטנים וגדולים כאחד- התאפקויות ואז בריחות. זה הסתדר כעבור כמה ימים שכבר היתה בגן ואז זמן קצר אח"כ עם תק' החגים שוב שיבושים בנושא הגדולים. אנחנו ההורים הצלחנו להושיב אותה בשירותים והיא טוענת שאין לה כלום למשל לפני השינה כעבור מס' שעות נמצאה מרוחה בצואה. כמובן שזה קרה גם ביום. מה ההסבר לכך? אולי הכניסה לשגרה תעזור לה? או שנראה כי מדובר בעניין פסיכולוגי? הרופאה נתנה נורמלקס לעצירות אולם לי נראה שזה יותר גרוע כי אז הקיבה רכה ויש פחות שליטה. מה דעתך?
שלום, על פי התיאור שלך ולתחושתי, מדובר בתגובה למעבר גן, שבהחלט עלול ליצור רגרסיה בתחומים שונים. אכן נראה כי ברגע שביתך נכנסה לשיגרה מסוימת בגן, המצב התייצב, ושוב נסיגה עקב שיבושי החגים. לכן אני נוטה להסכים איתך שכאשר היא תיכנס לשיגרה המצב שוב יתייצב. בנתיים מה שאתם צריכים לעשות הוא להתגייס מחדש כמו בתחילת תהליך הגמילה, לפעול באופן דומה, כמובן לא לכעוס עליה בשום צורה וכמובן לנסות לסייע לה עד כמה שניתן בתהליך ההסתגלות לגן. אני אישית ממש לא הייתי ממליצה לתת נורמלקס, המטרה היא להחזיר לביתך תחושת שליטה על גופה ולא לקחת אותה ממנה. בברכה, ירדן פרידון ברשף
תודה על תגובתך המהירה. למען הסר ספק, אדגיש כי הנושא התחיל עם העצירות ולכן כעבור שבוע קיבלה נורמלקס וכעת זה מן מצב שגם כאשר מביאים אותה לשירותים והיא מנסה ללחוץ, לא יוצא דבר. אחרי זמן מה ייתכן גם שעה שעתיים , זה נפלט... האם כך הובנו הדברים?לחץ נפשי ביקבות השינוי? מה לעשות כשהרופאה טוענת שנורמלקס מפחיתים בהדרגה אחרת העצירות תיעצר ומצד שני זה לא מצב של עצירות אלא התאפקויות ככל הנראה נפשיות שנורמלקס לדעתי לא תורם שם..?
כפי שכתבתי, זה ככל הנראה קשור בשינויים שחלו בחייה לאחרונה. בכל מקרה אם התחלתם לתת נורמלקס, כמובן שיש להפסיק בהדרגה על פי הוראות הרופאה.
מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
