בטחון, הערכה עצמית ומעמד חברתי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום רב, בתי המקסימה בכתה ב. לאחרונה שמתי לב שקיים פער שהולך וגדל בין מה שהיא משדרת בחיצוניות (נראית מלאת בטחון - הליכה ועמידה זקופה ובטוחה, חייכנית, שמחה, חברותית וכו') לבין מה שהיא מרגישה ומתארת (חסרת מוטיבציה והערכה עצמית למרות שמוכשרת בריקוד, שירה, ציור וכו', מתלוננת ששונאת ללמוד וקשה לה ללכת לחוגים, לביה"ס, לבצע תפקידים מסויימים וכו'). בנוסף, אני שמה לב וגם היא מתארת איך שמבחינה חברתית לא רואים אותה ומתעלמים ממנה (במילותיה: אני כמו רוח רפאים). לרוב היא לצד הדומיננטיות והמובילות (אלו הן חברותיה) ומן הסתם רוב הילדים מתייחסים אליהן ומתעלמים ממנה. ישנן גם תופעות של כסיסת ציפרניים, מעט פיפי שבורח בתחתונים כמעט מדי יום ושינה בצהרים לפעמים (שנראית כמו בריחה ולא היתה אופיינית לה בעבר). אני כואבת מאוד לראות בעצמי ולשמוע ממנה דברים אלו ורציתי לבקש המלצה, לאן עליי לפנות? לפסיכולוג? לטיפול רגשי? ובכלל אולי לקבל מספר נקודות שאוכל לבינתיים להתייחס אליהן ולבצע. תודה רבה.
שלום רונית, זה חשוב שאת מצליחה לראות את ביתך על כל מגוון חלקיה - את הקסם, הכישרון והחוזק כמו גם את המתח והחששות הנלווים למאמץ להחזיק חזות חיובית. זה למעשה יוצר את הפערים שאת ערה להם. אני מאמינה שיוקל לביתך לדעת - שאת כאמא שלה - רואה ומזהה גם את החלקים הטובים שלה (שהיא חכמה, מוכשרת וכיוב') אבל גם שיכול להיות לה קשה (וזה בעצם לא ממש סותר). אפשר לומר לה שאת רוצה לעזור לה למצוא דרך לעשות את כל הדברים שהיא אוהבת מבלי שזה ירגיש כ"כ קשה, וכך היא תוכל להרגיש שהיא לא לבד עם כל המתח הזה - שאימא ואבא יודעים ומחפשים דרך לעזור. אני ממליצה לך לפנות להדרכת הורים אצל פסיכולוג/ית או אצל מטפל/ת רגשי ולהמשיך משם למצוא את הדרך לעזור לביתך עם קשייה. בברכה, ירדן פרידון ברשף