בני בן ה-11.5
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום, בני בן 11.5 כל הזמן חושב שמדברים עליו, שצוחקים עליו, שאין לו חברים, שהוא לא מקובל. למרות שהוא מאד משתדל לשחק עם חבריו לכיתה בכדורגל, במידה ומישהו צועק עליו באמצע המשחק הוא עוזב הכל מאד כעוס, לא מדבר עם אף אחד מהכיתה וחושב שכולם נגדו. גם המורה מתלוננת שהוא מאד כעוס במידה ומעירים לו. הוא לא יודע לקבל הערות גם בבית. זה ממש מתסכל אותו הוא בוכה המון בגלל זה.
שלום ריבקה, ראשית הייתי מבררת עם המחנכת כיצד היא מתרשמת ממצבו החברתי שלך בנך ולבדוק איתה שהוא לא מתאר מצב ממשי של דחייה או לעג כלפיו. במידה וזה לא הכיוון, אז ההשערה שלי היא שבנך מרגיש שהוא "לא בסדר" או "לא מספיק טוב" ולכן מאוד רגיש בתוך אינטראקציות החברתיות. ילדים כאלה זקוקים מאוד להרגיש שרואים אותם, מכירים ומתפעלים מהחלקים הטובים שלהם- גם בבית וגם בבית הספר. הערות חשוב לתת אבל אם אין לילד תחושה מספיק ברורה שרואים ומכירים את החלקים הטובים, המוצלחים והחזקים שלו - הערות יהיו בלתי נסבלות עבורו. בברכה, ירדן פרידון ברשף
מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
