לא מרגישה את החוויה של גיל 18

היי, רציתי לשתף ואולי לקבל עידוד ממכם.. אני בת 18 ובזמן האחרון, מאז שהתחלתי את שנת הלימודים של כיתה יב התחלתי להיות מבואסת/ בדיכאון לעיתים קרובות יותר. בכיתה ט בתיכון היו לי הרבה חברות ביחס לעכשיו, הייתי נראת יותר טוב(בדיעבד),יותר מטופחת,יותר קרובה לחברות.. לאט לאט עם השנים כשהגעתי לכיתה יב התדרדרתי.. עליתי 10 קילו בפחות משנה, לא שמרתי על קשר עם החברות מהאזור שלי(שהן די סנוביות ואני לא באמת מתחברת אליהן יותר מידי), לא מדברים איתי ככ בנים,אני לא יוצאת בערבים ויש לי רק חברה אחת שאיתה בדרכ אני עושה הכל אבל בישבילה אני לא החברה היחידה הכי טובה,יש לה עוד חברות טובות שלדעתי היא אפילו יותר מתחברת אליהן כי הן יותר בסגנון שלה מאשר אני. בכל מקרה הבנתי שהכל נובע מהעודף משקל שיש לי.. המבנה גוף שלי רחב,מאז שאני זוכרת את עצמי אני בדיאטות או מנסה להיאבק במשקל,אבל בתקופה האחרונה הגעתי לק״ג שלא חשבתי שאגיע.. בעקבות כך אני לא קונה בגדים שהייתי חולמת לקנות כי אני יודעת שזה לא יראה עליי טוב, אני לא יוצאת עם חברות כי אינלי מה ללבוש ואינלי גם יותר מידי חברות..אני לא מדברת עם בנים כי אני לא נראת טוב ואינלי את הביטחון.. ואחרי הכל אני בת 18 וזה הגיל שהכי צריך לנצל,לפני הצבא להנות ולחיות כאילו אין מחר,ללבוש דברים יפים,להכיר בנים וכל זה ואין לי את זה.. הגינסים שלי כבר נקרעים עליי ויש לי רק 2.. אני לא מצליחה לרדת במשקל למרות שאני עושה אימון פעמיים בשבוע כבר חודשיים או שלושה, לא מצליחה לשמור על תזונה, תמיד נופלת לאיזה בולמוס.. בקיצור אני ממש מדוכאת שאני מפספסת תקופה כזאת בגלל משקל..מרגישה שמתחבאת בתןכי ילדה פילפלית שרוצה לצאת ולהנות ולהשתגע, ופשוט המראה מוריד לי את הביטחון והחשק.. אשמח לעידוד