איך מתמודדים עם מסירת כלב

שלום שני, ראשית אני מציעה לכם ברמה הפרקטית, לשקול בשנית אם אין איזו דרך בה תוכלו לגייס ליותר עזרה את הבן הגדול שלכם, שמתנגד למסירת הכלב, וכך להשאיר את הכלב בבית -או לפחות לערוך תקופת ניסיון (כלומר שהוא ייקח יותר אחריות על הכלב וטיפול בו). במידה ובכל מקרה ההחלטה היא למסור את הכלב, אז עלי לומר לכם שאני בהחלט מבינה את הקושי של בנך עם ההחלטה. הוא הרי הילד הכי גדול במשפחה, ככל הנראה מכיר את הכלב הכי הרבה זמן ונקשר אליו יותר מכל היתר, ומכאן הקושי הגדול להיפרד ממישהו שהוא בעצם כבר חלק מהמשפחה. כמו כן להרגיש שמוסרים או מווותרים על "חלק מהמשפחה" רק "כי קשה" (וקחו בחשבון שכך הוא עלול לתפוס את פני הדברים), עשוי לעורר כל מיני רגשות, מחשבות תהיות, אליהם תיצטרכו להיות יותר קשובים במטרה לתמוך בו ולעזור לו להתמודד עם כל מה שקשה לו בכל המהלך הזה. כמו כן נסו לשתף את בנכם ככל האפשר בתהליך המסירה של הכלב, במשפחה שנבחרה, במועד המתוכנן, באפשרות שלו לבקר את הכלב וכו'. כמובן שפרידה מסודרת מהכלב בבוא העת חשובה מאוד אף היא. כל טוב, ירדן פרידון ברשף