דחיות חברתיות
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
האמת שאני פונה אליכם כי כבר אני מרגישה ללא מוצא הילדה שלי בכיתה ד בבית ספר עשו איחוד כיתות חברה טובה שלה עזבה את הארץ הילדה לא מתחברהת לאף אחד עירבתי את המורה והיועצת הן אומרות שהיא לא לבד בהפסקות הפער בין הבית ספר לבית גדול הילדה חוזרת בוכה ומתוסכלת ובאמת אין לה מפגשים אחהצ עם חברים לא מתקשרים אליה ושהיא יוזמת דוחים אותה אני שואלת את עצמי האם באמת אפשר לשנות מצבים חברתים אם אין לך חיבור עם אף אחד???!!!! חייבת לציין שמדובר בילדה חברותית תמיד היו לה חברות
שלום רוז, אני שומעת את העצב ואת תחושת חוסר האונים. כדי שאוכל לענות לך אבקש שתרחיבי בכמה נקודות. ראשית למה את מתכוונת כשאת אומרת "פער בין הבית לבית הספר". שנית מה זה אומר שהמורים טוענים שבבית הספר היא בכל זאת "לא לבד", איך נראים הדברים בבית הספר, וכן ספרי בבקשה האם היו לה חברות מלבד אותה חברה שנסעה לחול, הרי איחוד כיתות משמע כל מי שהיה איתה בכיתה נשאר איתה. ירדן
בהצלחה !!!! וליאת בחלט ננתי לקרוא את דבריך ולהיות קוראת סמוי לגבי מ שרשמתי ירדן הפער הוא שבבית ספר הילדה מחזיקה את עצמ ובבית יא מתפרקת אני מקבלת אותה בוכה עם מחשבות לא טובות ועם הרבה שנאה עצמית שהיא לא שווה בעבר היתה בטיפול רגשי אבל כמו שאני רואה זה לא עזר או קידם ילדה מאוד רגישה שנ שעברה היו לה שתי חברות החברה שטסה היתה בניהן רמוניה וזרימה עד היום הן מדברות ושניה יחסים מורכבים תמיד החברה השניה אמרה שאין לה זמן בשביל הילדה שליוגם החינוך שלה בבית הוא חינוך השגי בלבד אין זמן לחברים ככה שבאמת אחצ יא מוצאת את עצמ לבד מבחינהת איחוד הכיתות איחדו שלאש כיתות לשתיים אז יתה חלוקה לפי הבקשה של הילדים אם איזה חבר טוב הם רוצים להיות בגלל כל הרגישות של הילדה והסיטואציה המורכבת מתחילת השנה אני באמת מתחילה לאבד אימון
מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
