חרדת נטישה(?) אצל ילדה בת 7
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום, בתי בת 7 החלה בימים האחרונים לסרב ללכת לחברות/סבתא אחה"צ (סירוב עד כדי בכי). לטענתה, בגלל שמחשיך מוקדם היא מרגישה כאילו היא תצטרך להשאר לישון שם ושאנחנו לא נבוא לקחת אותה. אציין שתמיד היו לה קשיים להשאר לישון במקומות שאינם הבית שלה - כולל אצל הסבתא (שהיא נמצאת שם כמעט כל יום) או החברה הכי טובה (שאיתה היא מתראה כל יום). פעמים רבות נאלצנו לבוא לאסוף אותה באמצע הלילה כי היא בכתה שהיא רוצה הביתה. אציין שלפני שבועיים נסעתי לחו"ל לשבוע במסגרת העבודה וזה התחיל מיד אחרי שחזרתי. יתכן וזה הזכיר לה נשכחות? - לפני שנתיים ולמשך כמעט שנה שהיתי בחו"ל לעבודה לתקופות ארוכות (כחודש כל פעם) עם ביקור בבית של כשבוע וחצי בכל פעם. איך אפשר להפיג את החששות שלה?
שלום גל, זה נשמע שביתך זקוקה לתחושה בטוחה וברורה יותר שכל מה שחשוב לה - ההורים, הבית, המיטה שלה וכיוב', יישארו ולא יעלמו. התחושה הזו יכולה להיות מושפעת מגורמים שונים כמו למשל נסיעות תכופות לחו"ל, תחושה של חוסר שליטה ועוד. כמובן שמכאן לא אוכל לנחש מהם הגורמים המשפיעים על הרגשתה אבל בהחלט הייתי מציעה לכם לתת על כך את הדעת ולבדוק בינכם לבין עצמכם כיצד ניתן להגביר את תחושת הביטחון שלה בעולם ובכם, ואפשר גם לשקול לצורך כך הדרכת הורים עם פסיכולוג. לגבי העניין הספציפי שהזכרת, כדאי לאפשר לה לבחור עד כמה שניתן את הפעולות שלה. למשל לשאול אותה אם היא רוצה ללכת לבקר אצל סבתה או אצל החברה, וגם לומר לה שהיא לא חייבת. במידה והיא מחליטה שכן, לסכם איתה ביחד שעה בה תגיעו לאסוף אותה וכמובן לעמוד בזה ולהיות דייקנים במיוחד. אפשר אפילו לשוחח איתה בטלפון בכל שעה עגולה ולאפשר לה לוודא איתכם שתגיעו בזמן שקבעתם. בברכה, ירדן פרידון ברשף
מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
