ילד בן שנה ועשרה חודשים שאלה

שלום בתאל, אני מבינה מדברייך שלאחרונה קרה לא פעם ששגרת היום יום שלכם הופרה, ושחלק חשוב ממנה הוא קשר קרוב וצמוד בינך ובין בנך. לכן ייתכן מאוד שכרגע עבור בנך, ההגעה והשהות במעון, ואולי בעצם כל פרידה ממך, מלווים במתח ובחששות כבדים מכך שהפרידה עלולה להיות לזמן בלתי ידוע. אז קודם כל חשוב להבין את זה ולהתייחס לבכי ולמחאות שלו כדרך משלו לבטא את החששות שלו, ובהתאם לדבר אליו ולהרגיע אותו ("אמא חוזרת עוד מעט" "אמא נמצאת פה קרוב" - גם אם הוא לא בדיוק מבין כל מילה, זה חשוב). לגבי המעון, אני מציעה לך בשלב זה לנהוג קצת כמו כשמגיעים למעון/גן בפעם הראשונה: להיכנס איתו, לשהות איתו קצת, לבוא לקחת אותו אחרי שעה-שעתיים, וכך בהדרגה לחזור למה שהיה קודם. במקביל, הייתי ממליצה לך להתחיל לייצר תנאים לכך שבנך יוכל להרגיש את הנפרדות שלו ואת הנפרדות ממך (כלומר להיות נפרד גם בתוך מצב של "ביחד"). למשל אפשר להתחיל לכוון לשינה במיטה משלו, בהמשך לחדר משלו וכיוב'. כמו כן חשוב שבנך יחווה מספיק "זמן אבא", בנוכחותך וגם בהעדרך, וכך יוכל להתחיל לבנות עבור עצמו גם את אביו כמשאב, דבר שיוכל להקל עליו ובעצם על כל המשפחה, במיוחד במצבים בהם אחד ההורים פתאום פחות זמין. ולסיום מילת הרגעה. זה נשמע שיצרת לבנך בסיס בטוח מאוד באמצעות קרבה והענות מתמשכת לצרכיו. עם קצת סבלנות וסובלנות, אני בטוחה שבנך ישוב עד מהרה להרגיש בטוח גם בהעדרך. בברכה, ירדן פרידון ברשף