התייעצות

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

17/01/2016 | 09:40 | מאת: ורד

שלום, הבן שלי בן ה-6 לעיתים נעלם. לוקח את הרגליים ונעלם. הפעם הראשונה היתה כשהיה בן כשנתיים כשנעלם בפארק במשך 45 דקות. לבסוף נמצא ע"י עוברי אורח. לאחרונה החל להעלם בצורה דחופה יותר. שניה קטנה של אי תשומת לב והילד הולך לטיול רגלי היכן שניראה לו... גם במקומות שאינם מוכרים לו. למרות שהסברנו לו אלפי פעמים את חשיבות ההודעה, שלהיות קרובים לאבא ואמא יש תחושה שהוא לא באמת מבין. אתמול היה שיא נוסף כאשר נעלם שוב לכמה דקות. הוא לא הבין על מה המהומה... הוא רק הלך לחכות לנו ליד האוטו (שוב, במקום שהוא לא מכיר). לפעמים יש לי תחושה שהוא כאילו "מתנתק", והולך... מה עלי לעשות??? אשמח להדרכה. תודה, ורד - אמא מאוד מודאגת

שלום ורד, בגיל הזה בנך אמור להבין את ההיבט הבטיחותי של להיות בטווח סביר מאימא ומאבא, להודיע על כוונותיו אם רוצה ללכת לטיול ולקבל רשות וכיוב'. הייתי מציעה לכם קודם כל לנסות לחשוב ולהבין מעט יותר לעומק מה בנך מספר דרך ההתנהגות שלו. איזו משמעות יש להיעלמויות האלו בהן הוא כביכול "מנותק" וכל הדאגה והאחריות נמצאת רק אצלכם (למשל - מה יוצא לו מזה שהוא מדאיג אתכם כך שוב ושוב, האם זקוק לשים עצמו במרכז תשומת הלב, ועוד). ברמה ההתנהגותית זה נשמע שבנך מבקש בדרכו שמירה וקשר הדוק יותר איתכם ההורים. דבר זה נפרט למספר כללי התנהגות שהוא אבל בעיקר אתם צריכים להקפיד עליהם: להיות בטווח סביר ממנו, לאחוז יד ביד כשאתם במקום הומה אדם ובעצם לנהוג איתו כאילו היה בן שלוש. זה נשמע שההסברים כרגע מוצו ויש לגרום לו להרגיש שאתם שומרים עליו בזמנים שהוא שוכח לשמור על עצמו. קחו בחשבון שתשובתי תקפה בהנחה שמכל שאר בחינות בנך הנו ילד נורמטיבי אשר מבין כללים ונורמות. במידה ו"חוסר ההבנה" שלו של דרישה חברתית נורמטיבית זו ממנו מצטרפת ל"חוסר הבנה" של נורמות וכללים אחרים, אז יש צורך בהתיעצות ואבחון פנים מול פנים עם פסיכולוג קליני של ילדים. בברכה, ירדן פרידון ברשף

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים