בת 4 לא משוחררת בגן ולא מביעה תסכול בשום צורה

שלום תמרה, מכיוון שמה שתיארת מתרחש רק בגן, נכון יהיה לשוחח על העניין בפרוטרוט עם הגננת בכדי להבין כיצד היא מבינה את ההתנהגות של ביתך. במצבים כאלה לא די בדיווח ותיאור כללי, אלא ירידה לפרטים והבנה של העומד מאחורי ההתנהגות שלה. במידה והגננת מודאגת ואינה יודעת כיצד להתייחס להתנהגות של ביתך(שכן לו באמת חשבה שהיא רק מרוצה בגן, לא הייתה מעלה זאת בפנייך), כדאי לבקש שיחה משותפת עם הפסיכולוג של הגן, ומומלץ לאחר תצפית על ביתך. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ מבוגרים וילדים 0523873044

שלום שירן, תמיד טוב "להעצים את הילד", כשם שטוב לעודד אותו, לשתף אותו לבלות איתו זמן וכיוב', אולם לטעמי לפחות, האמירה הזו היא מאוד כללית ולא בהכרח עונה על צרכים אינדיבידואלים. בשאלה מתוארת התנהגות המתרחשת, לדברי האם לפחות, אך ורק בגן, ולכן חשוב שהבדיקה המדוקדקת, ההבנה והפקת הלקחים יעשו על ידי צוות הגן בשיתוף עם ההורים, על מנת להתחיל תהליך התערבות משותף שמטרתו סיוע לילדה בתוך הסביבה בה מתקשה לבטא את עצמה, בזמן אמת, תוך תמיכה של ההורים בתהליך. האם (או את) שואלים כיצד ניתן לעזור לה, וזה בדיוק הנושא עליו חשוב לחשוב ביחד עם הצוות הפדגוגי של הגן - בהתייחס לילדה הספציפית ולאופן המסוים בו הקושי בא לידי ביטוי כל זאת בתוך הסביבה הספציפית של הגן על כל דרישותיו, נוהגיו ואנשי הצוות שבו. לעיתים בעקבות תהליכים מעין אלו, ההורים יכולים בעצמם להפוך מודעים יותר למסרים שונים, ישירים או סמויים המועברים לילד סביב בקשות, צרכים, ציפיות, כך שבמקביל עשוי להתרחש גם שינוי בסביבה הביתית. בברכה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ מבוגרים וילדים 0523873044