ילד מחונן שממציא או לא חווה דברים בדיוק כפי שקרו

ילדי מוגדר כמחונן על סף הגאונות. ילד נבון מאוד, עם תחומי ידע רבים עניין והבנה נרחבת מאוד. הוא בן 10 ולומד בביס רגיל עם הפניה ליום לימודים יחיד במרכז מחוננים עירוני. לילד יש בעיות חברתיות למרות שיש לו חברים רבים והוא אהוד. הוא מרבה להיכנס למצבים שדורשים ממנו יכולת תמרון הוא לא עומד בכך ומרבה לבכות, ללכת מכות, לקלל מדי פעם, להשליך חפצים וכו'. כשאנחנו עוברים איתו על הסיטואציה החריגה בניהול הכעס שלו הוא לא זוכר שקרו דברים. ממש מכחיש אותם מהיסוד. בוכה וטוען שהם לא קרו ושהוא לא מדחיק אלא הם מומצאים. הוא לא עושה עלינו מניפולציה אלא בטוח בעצמו לחלוטין שהדברים לא קרו. לרוב מדובר גם בהתנהגויות חריגות מאוד שאליהם הוא כנראה מגיע אבל ממש לא זוכר. כמו קללות בוטות במיוחד, כמו זריקת חפצים וכו'. הוא גם טוען שנאמרים דברים קשים שהובילו להתנהגויות הללו. (לא אלו שהוא מתכחש להם אלא אחרות) וכשאנחנו עושים בירור עם הסביבה לא היו דברים מעולם. אני לא יודעת מה זה אומר והאם מדובר בהפרעה נוירולוגית, או התנהגותית, אייך בוחנים את העיניין? תודה