ילד בן 6

שלום..יש לי בעיה קצת מורכבת ואני אובדת עצות ואני מקווה שתוכל לכוון אותי מה לעשות. יש לי אחיין בן 6 ומאז שהוא נולד ההורים שלי ואני מטפלים בו. אמא שלו אובחנה במחלה נפשית מסויימת ולא יכלה לטפל בו באותה תקופה. ועד היום היא לא כשירה לגמרי להיות המטפלת העיקרית שלו. אבא שלו בריא אך לא מעורב בחיים של הילד מהסיבה שהוא פשוט לא רוצה לקחת אחריות על הילד והוא כביכול מתקשה לטפל בו לבד. אך למרות שאנחנו עושים את כל העבודה ומבקשים ממנו להיות איתו לפחות שעה ביום הוא לרוב לא עושה את זה. הילד התחיל להביע שהוא רוצה להיות עם אבא שלו.. יש לילות שהוא מתעורר ובוכה ואומר שהוא מתגעגע אליו. דבר נוסף הוא שאני הייתי זאת ששומרת עליו במהלך היום..לפני מס חודשים התחתנתי ואני מנסה כל יום להיות איתו לשעה או שעתיים. בהתחלה הוא בכה לידי כמה פעמים ואמר שמתגעגע אליי וכיום הוא נראה כאילו התרגל למצב. עכשיו הסיבה שאני כותבת פה היא בגלל שהוא הפך להיות ילד עצבני ולפעמים אני מרגישה שהןא מתוסכל. הוא הפך להיות ילד מפונק כי אין לו גבולות. ובכל פעם שמבקשים ממנו להפסיק לשחק במחשב או לעשות משו הוא מתחיל עם התקפי זעם ואומר דברים שהם לפעמים נוראיים כמו לדוגמא שהוא אומר לסבא שלו שהוא יעשה לו משהו רע ברגע שילך לישון וכו. בנוסף הוא תמיד אומר על אמא שלו כשאני מדברת איתו על המשפחה ושכולנו אוהבים אותו אז הוא אומר שהוא לא אוהב את אמא שלו ושהיא מתה בתאונה ושהיא לא תחזור. רציתי לדעת מה ניתן לעשות? האם לקחת אותו לטיפול פסיכולוגי? למרות שלא יודעת עד כמה יעזור כי הוא לא יבין את השפה. או להחזיר אותו לההורים שלו? שיתחילו לקחת אחריות עליו? אני מפחדת שהמצב שלו רק יחמיר ויהיה מתוסכל יותר כשיגדל כי עכשיו הוא התחיל להבין את המשמעות של המשפחה וזה מתחיל להפריע לו שההורים שלו לא מטפלים בו. אשמח לתשובה.. תודה:)