ילד בן 3 שמתרחק מאמא
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום, בני כמעט בן 3. מאז ומתמיד הוא יותר קשור לאביו אפילו שאני משחקת איתו המון ומשקיעה בו. בסה"כ רוב הזמן הוא נהנה מחברתי ורוצה שנעשה דברים ביחד. הבעיה היא שבכל פעם אחרי שהוא עם ההורים של בעלי אני מרגישה ריחוק מצידו. יכול להיות שזה קורה בעוד הזדמנויות, פשוט שמתי לב לזה כשהוא איתם. הוא בדרך כלל רץ לאחר מכן לבעלי ומתעלם ממני. הלילה הוא ישן אצלם וכשהגעתי לקחת אותו מהגן הוא פשוט הזיז אותי ורץ לאבא (במצב רגיל הוא רץ אלי). הוא התנהג לא יפה ואמר שהוא לא אוהב את אמא. לפני זמן מה בעלי חזר מהוריו ועשה איתי שיחה על כך שהילד יותר קשור אליו והייתי בהלם כי אני משקיעה בו מעל ומעבר ולא הבנתי את מטרת השיחה. ניסיתי לסחוט ממנו מאיפה זה בא וכנראה הוריו יזמו איתו שיחה כזאת. אני לא יודעת מה לחשוב. האם הם מסכסכים ביני לבין הבן שלי? מה הם כבר יכולים להגיד לו?
שלום גלי, טוב לשמוע שאת מבלה עם בנך, משחקת איתו משקיעה בו כפי שאת אומרת ושאתם מצליחים להנות זה מחברת זו, וזה באמת באמת כל מה שחשוב! לגבי ההעדפה של בנך את בעלך. תרשי לי להציע שאולי זה לא מדויק. ייתכן ששאת מבחינה בשמחה ובעליצות למראה אביו דווקא כי הוא מבלה יותר זמן איתך. לפעמים הדמות שאיתה הכי טוב ונוח להיות, היא זו שאפשר בקלות להזיז הצידה (נניח כשרואים את האבא) דווקא מתוך הביטחון שאותה דמות מספקת לילד, להרגיש ולהתנהג באופן טבעי. גלי, אני שומעת שאת מאוד מאוד רגישה לעניין הזה..אבל בעצם מה זה משנה למי הוא "יותר קשור" כל עוד הוא קשור גם אלייך ויש לכם קשר טוב ונעים? לגבי הורי בן זוגך. אני מציעה לך לנסות לייצר תנאים מתאימים כדי לשוחח עם בן זוגך ובעיקר לשתף אותו ברגשותייך. כדאי להיות כנה ואותנטית בשיחה, אולם קחי בחשבון שמה שאת חושדת שמתרחש לא בהכרח קורה, ולכן חשוב שעיקר השיחה יהיה שיתוף וניסיון לקבל ממנו תמיכה ואישור לכך שהקשר בינך לבין בנך הוא טוב - וזה כאמור מה שחשוב באמת. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ מבוגרים וילדים 0523873044
מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
