בת 6 בהיסטריה בעקבות סיפור מפחיד שסיפרו ילדים בני

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

23/03/2016 | 10:33 | מאת: אולה

שלום, אודה על עזרתכם. בת שלי אתמול בערב כשהתחיל להחשך סיפרה לי בסוד שיש לה מחשבות מפחידות, התחלתי לדבב אותה, והיא התפרצה בבכי היסטרי, תפסה אותי חיבוק חזק כולה רועדת. מסתבר שבהפסקה בבית ספר (היא בכיתה א) 3 ילדים מהכיתה סיפרו לה שעכשיו מסתובב ברחובות איש מפחיד עם אף ארוך ובטן גדולה, עם משקפיים שחורות, שמתפס על העצים ונכנס בכל קומה לבית וחוטף ילדים. בדירה הוא עושה קולות של צעדים, שניסו לתפוס אותו ולא הצליחו, והראו בחדשות רק את הסמל האטלף שלו.... בסיפור היו עוד תיאורים. היא נכנסה להיסטריה, לא מוכנה להיכנס לחדר לבד, לא התקלחה לבד, התעקשה לישון איתי. הסכמתי, ואמרתי שבלילה נעביר אותה למיטתה . בלילה היא קמה מלא פעמים ולא יכלה להירדם, רק כשהיא מחזיקה בי בחזק. אני ניסיתי להסביר לה שהם שחקרו אותה ואיש לא קיים, היא דמיינה אותו לפי הסיפורים שלהם, ניסיתי ליצור יחד איתה שמות של שוטר טוב שטפס את האיש וכלה אותו בכלא, ניסיתי לכוון אותה שיש קוסם טוב שהפך אותו לפרח, ושאלתי אותה למה עוד היא חושבת שהוא יכול להפוך אותו, היא היצוע שלחול. ניסיתי לתת לה "צמיד הקסם" על היד שמגן עליה. זה לא ממש עזר. היה לנו לעלה לבן וגם בבוקר ביא פחדה להיכנס לחדר כלשהו לבד. מה אני יכולה לעשות, איזה כלי לתת לה כדי שהיא תוכל להתמודד עם הפחדים שלה? מה המילים הנכונות להגיד? תודה רבה!!

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אולה, מעת לעת ילדים יכולים לפתח פחדים הקשורים לסיפורי אימה ששמעו, סרטים מפחידים, דמויות מפחידות שראו בטלוויזיה וכו'. מה שחשוב לעשות הוא לתת לגיטימציה לפחד כלומר אפשר למשל לאמר "זה באמת סיפור מאוד מפחיד שסיפרו לך" או " את רואה דמויות מפחידות בדמיון ולא פלא שאת מבוהלת" ובו בעת להעביר את המסר שמדובר בסיפור מדומיין שאינו אמיתי. במקביל, זו תקופה בה חשוב שתתני לה להרגיש בטוחה וזה אומר שאת שומרת עליה ועל הבית כל הזמן. אפשר אפילו להראות לה את אמצעי המיגון שיש בית, ולנסוך בה ביטחון שאת כל הזמן ערה ומודעת למי נכנס ויוצא וכיוב'. בהחלט מותר לה להיות יותר קרובה אליך בתקופה זו, ואני מציעה לך לקבל את זה בהבנה, ויחד עם זאת חשוב לא להיכנס איתה להיסטריה ולהמשיך להעביר את המסר - הן בעמדה והן בגישה, שהיא והבית בטוחים. אם את מוצאת שהחרדות אינן מתמתנות כעבור שבועיים (ואפילו לא במעט) התייעצי שוב. כל טוב, ירדן פרידון ברשף

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים