חרם

שלום מירים, את משתמשת במילה "חרם" כדי לתאר בעיה ביחסים של בנך עם שניים מחבריו. קחי בחשבון שחרם היא מילה מאוד עוצמתית, שמתארת מצב הרבה הרבה יותר קשה וכוללני, ולכן נדמה לי שהשימוש שלך במילה הזו כאן מתארת יותר את הקוש שלך ואת ההזדהות שלך עם בנך מאשר אולי את מצב הענינים הריאלי.אינני יודעת אם יש מקום לערב את המחנכת או את הורי חבריו האחרים בבעיה ספציפית שעולה ביחסים בינהם. קחי בחשבון ש"ברוגזים" למינהם הם חלק טבעי מיחסים, שיכולים לחלוף, להשתנות וכידוע יחסים בין חברים הם דינמיים, במיוחד בגילאים האלה. הזירה בה כן הייתי מציעה לך לפעול בה היא מול בנך. באמת לקחת את הזמן להיות איתו ולשוחח איתו, לברר יותר לעומק מה קרה שם מול חבריו שגרם ל"ריב" ולנתק הזה, היכן אם בכלל הוא מזהה אחריות שלו,כיצד ניסה לאחות איתם את היחסים ואולי יש דרכים נוספות לעשות זאת, ומכיוון אחר, האם יש לו דרך להתחבר לחברים אחרים, לשחק עם ילדים אחרים בהפסקה וכיוב'. נסי לתת לדברים קצת זמן ולסמוך על ילדים שהם ידעו כיצד לנהל את חייהם החברתיים בעצמם. יחד עם זאת, זוהי הזדמנות מצוינת להיות לצד בנך ולסייע עוד קצת בתיווך העולם, בתיווך רגשותיו, בתיווך מצבים חברתיים, זאת על מנת שהוא יוכל בכל זאת לצאת נשכר מהמצב הבאמת לא כ"כ נעים הזה. כל טוב, ירדן פרידון ברשף