שאלה לגביי נער מתבגר

שלום רינה, את צריכה לנסות להתרשם מהמצב הכללי שלו, ולא רק הלימודי. האם הוא אוכל טוב, ישן טוב, האם הוא נהנה מפעילויות חברתיות, ספורטיביות, מפעילויות שאינן קשורות ללימודים - כל אלה יתנו לך אינדיקציה טובה באשר למצבו הנפשי ואולי יפחיתו את החרדה מכך שיממש את איומו... בנוסף נסו לשוחח איתו ולהבין מדוע הוא פחות משקיע בלימודים? מה קרה? האם איבד עניין? האם מעדיף להשקיע בדברים אחרים וכו' זאת עוד לפני שאתם קופצים לסנקציות ולעונשים. כאשר תביני טוב יותר את מצבו, ותצליחי לייצר ערוץ שיחה קצת יותר פתוח איתו, תוכלו גם לקיים משא ומתן על המחויבויות הלימודויות שלו במסגרתו בהחלט תוכלו אתם ההורים לבטא מה ציפיותכם ממנו בתחום זה (ולנסות להיות הגיוניים עם הציפיות) ומנגד תאפשרו גם לו להרגיש מידת מה של תחושת שליטה על גורלו שלו. זיכרו כי זה חשוב ביותר שתמשיכו להוות עבורו דמויות סמכות מאחר והוא עדיין זקוק לכם כאלה. בגילאים האלה האתגר הוא באמת כיצד מחד לשחרר את הרסן, לסמוך ואפילו "לזרום" עם גחמות כאלה ואחרות שלו כפי שתיארתם שאתם עושים, ומצד שני להמשיך להיות נוכחים, שומרים ומשגיחים. זה לא קל לתמרן בין שתי עמדות אלה בגיל ההתבגרות, הדרכת הורים קצרה יכולה בהחלט לסייע. כל טוב, ירדן פרידון ברשף