בן שנתיים עקשן

שלום, קודם כל את צודקת באופן שאת מבינה את בנך. בנך בגיל כזה שהוא נהנה לבחון גבולות, להרגיש עצמאי, נפרד, חזק ומכאן כל ההתנהגויות האלה. ברגע שאת מבינה את זה, קל יותר להבין שחלק מהמשימה שלך כעת היא להתמודד בדיוק עם החלקים האלה, מצד אחד לתת להם ביטוי, ומאידך להמשיך ללמד אותו, להשגיח עליו ולשמור עליו. מבחינתך, הרעיון הוא לפעול מולו בעקביות מתוך הבנה שזה מה שילמד אותו בעתיד את הנורמות המקובלות עלייך ובכלל, ולא מתוך ניסיון להביא לתוצאה מיידית.זיכרי כי שם המשחק הוא עקביות, העברת מסר ברור בכל פעם שהאירוע מתרחש. למשל אם הוא רץ לכביש, עלייך לתפוס אותו ביד, ולומר לו בתקיפות שלא רצים לכביש ונותנים יד, גם אם הוא בוכה ומוחה לאחר מכן או תוך כדי. כנ"ל עם זריקת החפצים. כאשר הוא זורק חפץ לריצפה, פשוט בקשי ממנו שיאסוף אותו ואימרי שאת לא מרשה לזרוק חפצים לריצפה. את המסרים האלה יש להעביר שוב ושוב. אין טעם לכעוס על עצם הפעולה, אלה פשוט נסי לנתב את המשאבים שלך לתגובה עקבית, ברורה וענינית. כאשר בנך יפנים כי אינו מצליח להפעיל אותך ריגשית, ותשומת הלב שהוא מקבל בגין ההתנהגויות המרדניות שלו נעלמת, הוא יפחיתן בהדרגה. במקביל זיכרי לשבח אותו בכל פעם שהוא כן מקשיב, נענה, או אפילו מתנצל. עוד קצת סבלנות..גם התקופה הזו תחלוף תעבור לה. כל טוב, ירדן פרידון ברשף