רתיעה מהסביבה בגיל שנה וחצי

בתי בת השנה וחצי זיהתה זרים כבר מגיל חודשיים וצרחה אצל כולם מלבד עליי או על בעלי, אבל גם כיום, למרות שמגיל חצי שנה היא במעון, היא לא אוהבת ללכת לאנשים אחרים, כולל סבא וסבתא שהיא רואה לעתים קרובות, והיא גם מאד נרתעת כשילדים ומבוגרים מתקרבים אליה למשל כשהיא אוכלת, משחקת, על המגלשה וכו'.. (מלבד בן דוד אחד שקרוב לגילה שהיא מחבקת בשמחה..) היא ישר מתחילה לבכות. גם בגן המשחקים אם יש ילד על המגלשה היא תבכה ולא תסכים להמשיך במתקן עד שהוא יהיה ריק. מאחר והיא בגן עם הרבה ילדים, היא אמורה להיות רגילה לזה שיש ילדים שמשחקים סביבה, לא? יש לומר שמרחוק היא חייכנית לכולם, משחקת, עושה שלום... כל עוד היא עליי או על בעלי אין לה בעיה, אבל אם מנסים לקחת אותה...עד כאן. כשאנו מתארחים אצל אחרים היא כמעט ולא זזה ממני, ואם היא כבר משחקת זה רק אם אני בסביבה, ואם אני יוצאת לחדר אחר היא ישר מתחילה לבכות. גם בגן מאד קשה לה הפרידה. כמעט בכל בוקר כשאנו משאירים אותה היא בוכה (גם בגן הקודם שהיתה בו שלושה חודשים..). האם זה נורמלי? ואם לא, על מה זזה יכול להעיד? האם יש דרך לעזור לה להתחבר יותר ולהיות קצת פחות 'דבק' שלי? בעיקר בשביל הסבא והסבתא המתוסכלים שמרגישים שהם סבא וסבתא בשלט רחוק.... לא יודעת אם רלוונטי אבל נולדה לה גם אחות קטנה לפני כמה חודשים, ואולי זה גם משפיע...למרות שבכל יום כשהיא חוזרת מהגן אנו משתדלים לשבת ולשחק איתה כמה שיותר ולתת לה את מלוא תשומת הלב. סליחה על האורך, רציתי לתת תמונה רחבה ככל האפשר.. תודה רבה.