חופשה בחו"ל - האם תפתח חרדת נטישה?
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום, אני אמא לחמישה ילדים, כשהקטנה בת שנתיים בדיוק. בעוד חודש יש לי נסיעת גיבוש מהעבודה בחו"ל למשך שלושה לילות. אני מתלבטת אם לנסוע. בתי הקטנה קשורה אלי מאוד. היא עדיין יונקת וגם ישנה איתנו במיטה. אני הדמות המשמעותית ביותר עבורה. היא גם קשורה לאחותה הגדולה, לסבתה ולאביה, אבל אין מה להשוות למידת התלות שלה בי. כשאני יוצאת לעיתים רחוקות בשעות הערב מהבית, או כשחוזרת לעיתים רחוקות מאוחר מהעבודה, היא ממש מחכה לי ליד הדלת, קופצת מכל צלצול, ובוכה מרוב געגועים. אני ממש מרגישה איזו רווחה יש לה כשאני מגיעה. אני חוששת שלעזוב אותה ל3 לילות יגרום לה למשבר נפשי או לחרדת נטישה, שהיא לא תבין לאן נעלמתי ופשוט תדאג. אני גם לא יודעת איך אפשר להנות בידיעה שהיא סובלת. מה הדעה המקצועית בעניין? האם יש דרך לדעת מה נכון לעשות? מבחינתי, אם מדובר רק בגעגועים שהיא תרגיש, לא נורא. אני יכולה לנסוע. אבל אם אגרום לה סבל, צער, חרדה - לא שווה לי הנסיעה הזו. פרטים נוספים: בבוקר אביה שם אותה בגן (אני יוצאת מוקדם לעבודה) אני אוספת אותה מהגן אחה"צ ומאז אנחנו צמודות ביחד.. אודה לחוות דעתכם בנושא. (מעדיפה לא להפסיק להניק כתנאי לנסיעה, אבל שוב, אודה להתייחסותכם גם לנושא זה)
שלום רוית, אני רוצה להציע לך את דעתי האישית שספציפית לשתיכן, זאת מכיוון שהכל מאוד סוביקטיבי ותלוי נסיבות,ואין נכון או לא נכון לפי ה"ספרים" במקרים כאלה, אלה רק מה נכון עבורכם אישית וכל מקרה לגופו. אז מכל מה שתיארת עד כה, אני חייבת לומר שבעיני לא נכון יהיה לעזוב אותה בתקופה הזו. זה נשמע אף אחת מכן אינה מוכנה או בשלה לכך כעת, ושכדאי יהיה להתחיל לעבוד על תהליכי נפרדות בינכן, על מנת שבהמשך הדרך תוכלי כן לעזוב אותה (נניח לחופשה לחול וכיוב')בתחושה יותר בטוחה ורגועה - הן עבורך והן עבורה. כל טוב, ירדן פרידון ברשף