פחדים אצל ילד בן 8
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום. אני אם יחידנית לבן 8. חיים בקיבוץ שהוא ביתי מילדות. בני הוא אחד מהילדים הדומיננטיים והמנהיגים בשכבת גילו. יש לו חוש הומור וחוש "חברתי", אהוב על מרבית הילדים, מוקף חברים. ילד מדהים !!! (-: לפני 4.5 שנים עברנו מדירה קטנה לבית גדול יותר שבניתי. בתחילה היו לו מעט פחדים (לעבור בין חלקי הבית) שעברו די מהר. לאחרונה (למעלה מחודש !) התחיל לפחד שוב בעקבות חלוםמפחיד שחלם על גנב שבא לבית וניסה לרצוח אותנו..... (אני משתדלת לסנן בבית תכנים... לא רואים כמעט חדשות וכיו"ב) ומאז הוא ממש מפחד לעבור מחדר לחדר (רק כשיש חברים בבית הוא משוחרר יותר) רגיש לכל רעש.. מעיר אותי בלילה ללוות לשירותים ובכלל מבקש ליווי רוב הזמן. הבנתי שהסברים רציונאליים לא משכנעים. נוקטת בגישת שיחות וחיבוקים אבל זה לא משתפר ואני חוששת שיחמיר )-: (אגב הוא מבקש למעלה משנה אבא... ומפנטז על אחים.... חייבת לציין שעניין היחידניות הוא בהשלמה מלאה, לא התפשרות. אני טיפוס שעושה הכל בעצמו) איך אני אמורה לפעול בעניין הפחד ?
שלום יעל, לפני שאענה, אשאל כמה שאלות רקע נוספות שעולות אצלי לאור שאלתך ושאולי יעזרו לתת קריאת כיוון. אילו דמויות דומיננטיות נוספות קיימות בחייו? סבא, סבתא, דודים, דמויות גבריות? עד כמה הנוכחות שלהן עקבית, מורגשת אצלו. שנית, מה עם הפחדים והחרדות שלך? האם ישנם כאלה? כיצד והאם בכלל לדעתך הם באים לידי ביטוי? האם את בעצמך היית רוצה זוגיות חדשה? ממתינה להרחבה שלך, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ מבוגרים וילדים 0523873044
אין הרבה דמויות גבריות... דוד (גיס) ובן דוד חייל אותם הוא רואה פעם בשבוע שבועיים אבי (סבו) נפטר לפני חצי שנה. דוד ובן דוד שלי איתם אנחנו מתראים רק לעיתים רחוקות. אנחנו מתראים על בסיס יומיומי עם אבות של חברים ושכנים ופה ושם עם ידיד או שניים שלי. אני עובדת בחברה "גברית" והוא פוגש את חבריי לעבודה ושומע אותי משוחחת איתם מדי יום. הקשר עם חברי העבודה קרוב ו"משפחתי". אין לי בן זוג רק פרטנר פונקציונלי שהוא לא מכיר (מכיר את שמו וראה תמונות שלו אבל לא נפגשו). אני נמצאת במקום שרוצה בן זוג אבל אין לי "כלים" לפעול בכיוון ואני מרגישה שאני מדי עצמאית ומדי עמוסה כך שאין אפילו קצה חוט לעשות צעד בכיוון. אגב משפחתנו כבר דור שלישי עם מיעוט נוכחות גברית ...
הי ירדן... השלמתי כמה פרטים כפי שהעלית. אשמח לשמוע ממך
הי יעל, בשאלתי התענינתי אם יש דמויות נוספות במשפחה, נשיות או גבריות - שהן קבועות ומשמעותיות בחייו. את התייחסת רק לדמויות גבריות. בכל מקרה, קולגות לעבודה וכיוב', גם אם קרובות מאוד, אינן יכולות לספק את תחושת הביטחון שילדך זקוק לו. לכן אם ישנן דמויות משפחתיות נוספות - נשים או גברים, מציעה לחזק את נוכחותם בחייו, ולהעביר את המסר שהטיפול בו, גם אם הוא בעיקר תפקיד שלך, הוא בעצם תפקיד שבאופן מסוים חולקים בו כל בני המשפחה הקרובה. מסרים מסוג זה לצד חוויה של קרבה רבה מצד בני המשפחה המורחבת, יכולים לנסוך בו ביטחון שאולי ירגיעו חלק מהפחדים העמוקים שעולים בו. עכשיו מהם אותם פחדים? תראי, לפעמים שלבי התפתחות טבעיים, עשויים בפני עצמם לעורר כל מיני חוויות רגשיות, בינהם גם פחדים וחרדות. בנך נמצא בשלב שהתרחקות גוברת מהבית היא מקובלת וטבעית (לישון אצל חברים, החברה הופכת יותר ויותר דומיננטית וכיוב') וזה בפני עצמו יכול להשאיר אותו לא שקט במידה והוא מרגיש עמוק בפנים שה"בית" שלו" או את בתור הבית שלו, אינה ערוכה לכך. זה יכול לעורר פחד עמוק ולא מודע שמשהו רע יקרה בהעדרו, ולעורר כמיהה שיהיה עוד מישהו איתכם בבית, שיעזור לספק את אותה החזקה משפחתית לה הוא זקוק, כדי להמשיך ולהתפתח באופן טבעי - קרי לפתח יותר נפרדות ועצמאות. מנגד, ייתכן שבדיוק אותה כמיהה ל"אבא חדש" גם היא מעוררת חרדה מסוימת - מחד כמיהה לכך, מאידך חרדה שאולי מישהו כזה יתפוס את מקומו או יזיק לכם. שימי לב שאני מספקת לך כיווני מחשבה, ובעצם ממליצה לך בחום לגשת להדרכת הורים כדי לעבד חלק מהאפשרויות האלה, ולבחון ביחד כיצד ניתן להרגיע את הפחדים העמוקים שמתעוררים אצל בנך ולספק מענה לצרכיו הרגשיים כרגע. לפעמים רק להבין לעומק ולהדהד את אותם פחדים, מספיקים כדי להרגיע את החרדה. את לא תהיי חייבת לעשות שום דבר קונקרטי מידי, אבל כן יש צורך בהבנה מעמיקה יותר של מה שעובר עליו, וגם כמובן מה שעובר עלייך (למשל נוכח רצונך בבן זוגו, נוכח התבגרותו וכיוב') לטובתו בהווה וגם בעתיד. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ מבוגרים וילדים 0523873044
המון תודה !
מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
