גן או לא גן אני בדילמה קשה שלא מרפה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
היי שלום רב אני הגעתי לכאן מכיוון שאני חסרת אונים של ממש תחילת שנה מתקרבת בצעדי ענק ואני בחרדה נוראה האם לשלוח לגן פעוט שיהיה בן 3 בספטמבר או שימשיך להשאר בבית האם זה יזיק לו מבחינה חברתית נפשית התמודדות עצמאית בעולם בלי אימא הילד שלי גדל בבית וגדל מצויין ילד נבון רגיש ומתוק מתראה כמה פעמים בשבוע עם ילד אחד שניים ולא קבוצה גדולה של ילדים כמו בגן הלחץ מהסובבים גדל ככל שהילד גדל וסוג של הרמת גבה מה לא תשלחי לגן ? אני לא יודעת אם אעשה לו נזק או שזה בסדר אין לי כבר מי להתייעץ ואני חסרת אונים כל עניין הגן פשוט לא מסתדר לי כרגע אולי בהמשך שיראה שיותר זקוק לחברה אם יכנס בגיל מאוחר יותר הוא יחווה יותר קשיים ? האם זה טעות מבחינתי להשאיר אותו עוד בבית ? מצטערת על האורך והשאלות מחפשת הכוונה מקצועית ולא שטחית של ״ הוא חייב כבר גן וכדומה תודה רבה.
שלום מאיה, בכל התיאור שנתת, הלבטים, הלחצים, השאלות..לא כתבת לי מה להרגשתך, לדעתך, בתחושת הבטן שלך - למה ילדך זקוק? האם לדעתך הוא רוצה ואולי זקוק לחברת ילדים באופן יותר נרחב וקבוע? האם את מתרשמת שטוב לו בבית כפי שהוא אולי שבעצם לך יותר שקט ורגוע כשהוא בבית, תחת השגחתך. חישבי היטב על שאלתי, וקחי לך אפילו יום יומיים לשם כך. כאמור, אני מבקשת שתשתפי אותי קודם כל במה את חושבת שהילד זקוק לו, לעומת למה את זקוקה (וזה לא בהכרח אותו הדבר), ונמשיך משם.. ירדן
קודם כל תודה רבה על תשובתך אני בוודאי חושבת שהוא מחפש חברה בתדירות. יותר גבוהה ולא כמו שאני יכולה ומצליחה להשיג לו אאבל מתראה עם ילדים ומאוד אוהב בבית ועושים פעילויות וכו אבל עומד בפניו חסרונות מול יתרונות ברור שאני רוצה להמשיך ולגונן עליו כמה שאפשר השאלה אם יהיה עוד שנה בבית אם זה יזיק לו אני רוצה אולי שיהיה יותר עצמאי יותר מדבר יותר מבין כדי להכיל את עניין הגן יכול להיות שאני טועה אני כרגע ממש אנטי הגן כנראה בגלל הלחץ שלי ומה שאני זקוקה לו זה שאחליט לבני את הדבר הכי נכון ולגעת שאם אשאיר אותו בבית לא יעשה לו נזק מבחינה החברתית הוא מאוד חברתי עם זאת מאוד רגיש ורואים שלא נמצא הרבה בתקלים עם ילדים שזה ברור לי שהבית ספר לזה זה בעיקר בגן .תודה רבה
הי מאיה, תראי, את שואלת אם עוד שנה בבית תעשה "נזק", אז התשובה היא לא. רוב בני דורנו והדור לפנינו נשארו בבית עד גיל גן חובה או קצת לפני, ולא קרה שום נזק מיוחד. יחד עם זאת אינני יודעת אם זה צריך להיות השיקול המרכזי שלך בהחלטה אם להכניסו או לא להכניסו לגן כרגע. לדברייך בנך זקוק ליותר חברה, ואף מעוניין בה. זהו אכן גיל שהצרכים החברתיים מתעוררים בשיא חדש, ואינם כפי שהיו חצי שנה או שנה קודם. ילדים בגיל הזה כבר מתחילים לשחק יחד, ולא רק זה לצד זה, ולכן זהו בהחלט צורך התפתחותי שקיים בו. שנית, זה נשמע שאת מסתכלת על הגן כאל זירת קרבות ומאבקים בלבד, אולם זוהי איננה כל התמונה. זהו גם מקום מהנה, בו חווים חוויות משותפות, יוצרים חברויות, זה מקום שמספק עניין אתגר וסיפוק, ומרבית הילדים שמחים ללכת לגן בכל יום. לפני שאת מחליטה החלטה סופית, נסי למשל לבקר במסגרות קטנות יותר, או לשקול מסגרת של חצי יום בלבד, כך שבין לשלוח לגן לבין להשאיר בבית - יש עוד כמה אופציות. יש דבר נוסף וחשוב מאוד שאני רוצה לומר לך. אני שומעת עד כמה את אוהבת את בנך, רוצה לשמור עליו ולגונן עליו מפני כל רע, ומוכנה לצורך כך להשקיע הרבה מאוד משאבים, וזה באמת מרשים וראוי להערכה. עם זאת מבין השורות זה נשמע שהחרדות שלך הן אלה שמכתיבות את האופן בו את מקבלת החלטות ביחס לבנך. אני מציעה לך לנסות יותר להאמין בבנך- שהוא מסוגל להתמודד, שהוא יכול להסתדר. שיש לו את כל מה שצריך כדי להצליח. שחברת ילדים היא אינה בהכרח רק זירת קרב ומריבות. החרדות האלה שמכוונות אותך כרגע, עשויות להשפיע עליו בעתיד, ולנסוך בו עמוק בפנים תחושה עצמית של חוסר מסוגלות - הוא עשוי להאמין שהוא באמת לא מסוגל להתמודד ולא יוכל לדעת שבעצם החרדות הן שלך ואולי ולא באמת שייכות אליו.. קחי בחשבון שזו יכולה להתפתח לבעיה... הדרכת הורים היא מקום טוב לעבד חלק מהדברים האלה, וכדאי לפנות כבר עכשיו ולהקדים תרופה למכה שאולי אולי תבוא. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ מבוגרים וילדים 0523873044
קודם כל ממש תודה לך את נותנת מענה מהלב . לא רק מקצועי כן החרדות שלי מובילות אותי הרבה בעיקר שזה ילד ראשון ואהוב רוצה להיות בטוחה שאני שולחת אותו כמה שיותר מוכן וחזק לגן בגל מצב התכוונתי להכניס לחצי יום ולא ליום שלם אבל עדיין זה לא מפחית את החששות ואחותי שנה שניה לומדת גננות דברים זהים מאוד אמרה לי בכל החלטה שאעשה המון תודה על העזרה ,
מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
