ילד בן 7 שנהיה מאוד תלותי בהוריו
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום רב, בני בן ה 7, בכתה א', ילד נבון וסקרן מאוד לגילו. זה משהו כמו חצי שנה שהילד מאוד חסר בטחון, מתנהג בחשש ולא מוכן להתרחק מאיתנו כהורים וממני בפרט. אתן הקדמה קצרה, בנובמבר האחרון נסענו אני ובעלי לברצלונה, לחמישה ימים (פעם ראשונה לבד) והוא נשאר עם אחיו הבוגר ממנו בחמש שנים, אצל חברה שלי יומיים ולאחר מכן הם עברו לחמתי. הם מאוד נהנו שם וסיפרו לנו חוויות חיוביות. אבל מאז (אני לא יודעת להצביע אם זה המקרה או הזמן המדויק) פחות או יותר שהוא לא מוכן לשחרר, בקושי הולך לחברים, לא מוכן ללכת לימי הולדת, בימי שישי אנחנו צרכים לחכות לו צמוד לכתה כי הוא חושש להאבד, הוא גם מזכיר את זה הרבה, בהקשר הזה מוכרחה לציין שלא נראה לי שזה קשור להסתגלות בית ספר, יש לו חברים שם והוא נהנה ללכת לבית ספר. בנוסף ארע מקרה נוסף שלפני מס' חודשים כשבאתי לקחת אותו מבית ספר ביום שישי לא מצאתי אותו והוא סוג של נאבד כמה ד', משהו שהוסיף לטראומה שלו. כעת אנחנו נוסעים אני ובעלי ללילה לסופ"ש ואחרי שהודענו לו את זה הוא פשוט הקיא מהלחץ, התחיל לבכות וממש נכנס לסוג של היסטריה. אנחנו אובדי עצות, נותנים להם מה שרק אנחנו יכולים, אנחנו נמצאים איתם הרבה ומרגישים שהם לא משחררים, בעיקר הקטן כאמור. הוא מאוד מפונק ובגלל שהוא הקטן הוא גם מרגיש את זה טוב ואולי אפילו מנצל את זה מעט. איך עלינו לפעול כעת לפני הנסיעה ? איך בכלל ? נודה על מס' כלים מיידים שיעזרו לנו כרגע. יום נפלא והמון תודות.
שלום ליאת, אומר לך בכנות מצערת שבעיני לפחות הנסיעה כרגע איננה הדבר הנכון לעשות, כל עוד לא טיפלתם כראוי בנושא החרדה שהתעוררה אצל בנכם אי שם לפני חצי שנה. לדעתי הנסיעה כעת עוד תחריף ותקצין את המצב, ואינני חושבת כלל וכלל כי מדובר במניפולציה מצד בנכם אלא בחרדה עמוקה ואמיתית. אין זה אומר שאני נגד חופשות בלי הילדים מעת לעת, בוודאי בגילאי הילדים שלכם, אבל המצב כרגע הוא שאצל בנכם קיימת חרדה עמוקה וצרכים רגשיים שטרם קיבלו מענה מזה זמן רב ולכן אני מעודדת אתכם לבחון את המצב לעומק. הייתי מתחילה בהדרכת הורים אצל פסיכולוג/ית ילדים ובהמשך שוקלת טיפול פרטני עבור בנכם. אם אתם נחושים לנסוע, אז אני מניחה שברור לכם שקשר רציף יהיה חשוב - טלפונים, סקייפ, לוודא שנשאר במקום המועדף עליו (חבר, סבים, בבית בהשגחת מישהו מוכר) וכיוב'. הרגיעו אותו ככל יכולתכם טרם צאתכם, והתכוננו "לשנס מותנייים" כאשר תחזרו.. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ מבוגרים וילדים 0523873044
ראשית, המון תודה ירדן, על התשובה הפרטנית והמקצועית. שאלה לי, האם בשל אירוע בודד כמו נסיעה כזו כפי שתיארתי יכולה להתפתח חרדה כל כך עמוקה ? ועוד דבר קטן, האם הפינוק שנתתי כל השנים, לא משחק לרעתי כעת ? תודה ליאת
הי ליאת, אירוע בודד עשוי לעורר פחדים עמוקים ש"התחבאו" שם קודם, או לחילופין צירוף נקודתי של הנסיעה לצד אירועים נוספים שאולי ארעו באותו הזמן (פנימיים או חיצוניים), יכול בהחלט ליצור תגובה חריפה. לגבי פינוק, תשמעי, אני לא כ"כ יודעת למה את מתכוונת כשאת אומרת פינוק. זו באמת מילה מבלבלת, וכשרוצים לבחון השפעות על ילדים, כדאי לבחון כמה שיותר היבטים משפחתיים ואישיותיים. זו הסיבה שהמלצתי על הדרכת הורים, כדי שתוכלו לבחון באופן רחב ומעמיק את כל ההשפעות השונות על בנכם, ואת האופן המיטבי להיות עבורו מעתה והלאה. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ מבוגרים וילדים 0523873044
מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
