ילד מחונן שרוצה להפסיק את הלימודים בכיתה י
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום רב אני בת 47 נשואה + 2 ילדים בן ובת. בני בן 13 ילד מחונן מוציא ציונים טובים כמעט בלא למידה ובבעיקרון לומד רק מה שמעניין אותו - פיסיקה מתמטיקה אנגלית ערבית לדוגמא אינו משקיע ומקבל ציונים נכשלים אך זו אינה הבעיה. לומד בבית סופר יוקרתי ולמעשה רוב חברי הילדות שלו הלכו לבית ספר אחר הוא טוען שהכל בסדר כאן למרות שלא נפגש עם חברים אחר הצהריים בגלל המרחק וכליום כמעט נשאר לשחק עם חברים בבית הספר כדורגל כשעה שעתיים. הוא הרבה במחשב ואני משתדלת להגביל אותו. בשנה האחרונה אביו עזב את הבית ומתגורר אצל אמו בגלל סכסוך עמי (אנחנו לא גרושים) והוא נפגש איתו אחת לשבועיים. בעברו היה אלוף הארץ מספר פעמים בשחמט אך בתקופה האחרונה לא מצליח לו כי אינו משקיע. היום חזר מבית הספר ואמר שכדאי להפסיק ללמוד בכיתה י. נחרדתי ממחשבה זו ואמרתי לו שהיום חייבים לסיים לימודים ללמוד לתואר אקדמאי ולבנות את החיים. הוא טוען שאפשר לעשותת תואר במתמטיקה ולאח חייב לסיים. הבהרתי לו שאם יעשה זאת לא יישאר כאן בבית. שאלתי היא כזו מאין מגיעה מחשבה גרועה שכזו? אביו סיים טכניון למד הנדסת מחשבים, כל חבריו לכיתה מאוד שאפתניים ממי שמע משפט כזה והאם להתייחס לכך ברצינות? כרגע בכיתה ח. האם הדבר נובע מכך שאין לו כל כך הרבה חברים בכיתה? לקחתי אותו בתחילת השנה לעשות מבחנים לכיתה בה נמצאים רוב חבריו הוא כמובן עבר בהצלחה אך לא רצה לעבור. אנא יעצי לי אני מאוד מודאגת
שלום שרית, אם אני מבינה נכון את שואלת אותי בעצם - מנין מגיעה מחשבה "כה נוראית" שכדאי להפסיק ללמוד בכיתה י'. לתחושתי ומתוך התיאור שלך, זה נשמע שבנך בהחלט מעוניין להמשיך ללמוד, ואפילו מדבר על תואר במתמתיקה (!). אז למה הוא מתכוון כשאומר שכדאי להפסיק ללמוד בכיתה י'? לי נשמע שמתוך החרדה הרבה שהתעוררה בך, מיהרת לאיים (אם תעשה זאת לא תישאר בבית) ולא יכולת לפתח איתו שיחה סביב ה נושא ולהבין את כוונתו(אולי מרגיש שקל לו מידי כרגע בלימודים, אולי בעצם מביע משאלה ללמוד כבר היום לימודים מתקדמים במתמתיקה, אולי הוא מדבר על ה"עידן החדש" בו באמת צעירים בגילו פיתחו אפליקציות ומיני חידושים טכנולוגיים שהפכו אותם בגיל צעיר למיליונרים). אני מציעה לך לנסות להתמודד עם החרדה שמתעוררת אצלך, לסמוך על זה שבנך לא עוזב את בית הספר ולא הולך לשום מקום, ולשמוח על כך שבנך גלוי איתך ומשתף אותך במחשבותיו. נצלי את ההזמדנות לשוחח עימו, להכיר אותו, להבין על מה חושב ואיך מרגיש לגבי דברים. לתת ביטוי לא אומר לתת לגיטימציה. את יכולה להקשיב ולהבין, לא חייבת להסכים, אבל נחמד יהיה לנהל שיחה לא? אז אמא יקרה, אל תדאגי, לתחושתי יש לך בן שאוהב ונהנה ללמוד, ומתכנן קרייה אקדמית ארוכה... כל טוב, ירדן פרידון ברשף