הורים מתגרשים, אבל לא בנסיבות הרגילות
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
היי אני ובעלי נמצאים בתהליך גישור לקראת גירושין. זה לאחר 11 שנים יחד, ילדה בת שבע ונוספת בת שנתיים בבית, הגירושים בהסכמה וברוח טובה וחברית. העניין הוא שאנחנו לא בטוחים מה לספר לבת השבע. אם נאמר לה שאנחנו לא מסתדרים היא לא תבין למה, מכיוון שמאז שהחלטנו מאד טוב ונעים בבית, שנינו רגועים יותר ומבינים שעכשיו אין סיבות לריב. באופן כללי לאורך השנים גם כשהיתה אוירה מתוחה בבית השתדלנו לשמור את המריבות לזמנים שבהם הילדות ישנו. מה אומרים לילד שההורים שלו מתגרשים כי הם פשוט שונים מדי, כבר לא מרגישים אהבה גדולה, והתקשורת ביניהם לא טובה? איך מסבירים כשהמצב הוא ששנינו כבר לא מסבים אחד לשני אושר?
שלום לוקה, אני חושבת שהדגש צריך להיות דווקא על כך שאתם נשארים ההורים שלהם, שתמיד תהיו שם עבורם ושגם בינכם ההורים, עדיין קיימת אהבה ואיכפתיות. חשוב מאוד כמובן שתשאירו להם מקום לעכל את הדברים ולבטא בפניכם כל מה שעולה. לגבי הסיבה, אתם יכולים פשוט להסביר להם בקצרה את מה שכתבת לי, וכפי שאמרתי הדגש לא חייב להיות על זה. משהו כמו - אמא ואבא שונים מאוד, חושבים אחרת ולכן לא מסתדרים. זה שלא רבתם בפניהם, לא סותר בשום צורה את הדברים האלה, ואתם יכולים גם להסביר להם - אם ישאלו - שגם כשלא הסתדרתם ניסיתם לפתור ולסדר את הענינים שלכם בעזרת דיבורים(לא ריבים), ללא הצלחה. כל טוב, ירדן פרידון ברשף
מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
