חששות לקראת כניסה לגן
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
הבן שלי יהיה בן שנה כשיכנס לגן בספטמבר הקרוב. הוא רגיש, מאוד סקרן, מגלה חום, מחבק אותנו וגם תינוקות בפארק! הוא מבחין בכל שינוי חדש בבית. פעם אחת החלפתי תמונה והוא שם לב מיד, שם לב לשינוי מיקום של כל פריט... רגיש מאוד לשינויים ויש לו הרגלים שגורמים לו להרגיש בטוח, למשל צריך שאני זו שבבוקר אוציא אותו מהמיטה, את הפירות אוהב לאכול רק בישיבה בפארק מול הציפורים, כשאני אומרת לו אמא תשים לך עכשיו חולצה הוא כבר מבין ומתחיל לכעוס כי המגע של החולצה בעור לא נעים לו. ממש יש לו עדיפויות ורצונות והוא רק בן עשרה חודשים. מרגיש לי שיש לו הקשרות בטוחה איתי ועם בעלי , אך יותר איתי. יודע גם לשחק לבד וגם בודק אם אני באזור ומרגיש בטוח איתי. שמח לראות אותנו חוזרים מהעבודה , וחשדן בהתחלה לגבי זרים אבל מאוד חברותי. הים הסבתות שומרות עליו בבית ואני עובדת קצת יותר מחצי משרה. אני חוששת מאוד מהכניסה שלו לגן שכן הוא מאוד רגיש ומבחין בכל שינוי. בנוסף אני בעצמי חרדתית אז זה בטח לא תורם. בעלי התפשר כשלא רציתי להכניס לפעוטון בגיל חצי שנה אבל עכשיו בעלי ממש עומד על הרגליים האחוריות וממש רוצה שנכניס אותו. אני דואגת שהכניסה שלו תהיה לו קשה, וגם שזה ישנה משהו בהתנהגות . בבקשה תגובתך
עוד דוגמא פעם אחת שמתי מדבקה בחדר על החלון וזה לא נתן לו מנוח, התעצבן וממש רצה שנוריד אותה משם! עוד עניין זה שכשהוא מגיע למקומות חדשים ויש הרבה אקשן הוא אפילו שוכח שהוא צריך לאכול, קודם יבדוק את כל האזור וכל פינה. לא יסכים לאכול עד שקודם יבין מי נגד מי... הוא פיקח, הוא סקרן מאוד וזה חיובי אבל מנגד מפחדת בשל סף הרגישות הגבוה שלו
שלום רותי, אני מבינה שבינך לבין בעלך ישנם חילוקי דעות בעניין הזה, ושכעת את בתור המטפלת העיקרית, נאלצת לעשות צעד שלא נראה לך מתאים ואלי נעשה טרם זמנו. לשלוח ילד למסגרת טיפולית חיצונית כאשר המטפלת העיקרית לא שלמה עם זה - הוא צעד לא פשוט, שכן יהיה לך קשה לשאת את הקשיים שאכן יתעוררו בהתחלה, ולתמוך בבנך. תני לי להרגיע אותך שאם בחרתם מסגרת מתאימה, עם מטפלות רגישות וקבוצה מצומצמתת של ילדים, אז בנך ככל הנראה יסתגל כמו כל יתר הילדים. עדיף יהיה אם תוכלו לאפשר לו כניסה הדרגתית ככל האפשר ואולי ימים קצרים יותר, בוודאי בהתחלה, אבל בד"כ ילדים בגן/פעוטון, לומדים מהר להתנהל כמו כל השאר, ובשלב מסוים גם נהנים מזה שהם "כמו כולם". בנוסף קחי בחשבון שהתנהגויות של פעוטות בבית ובחוץ היא הרבה פעמים שונה, והורים מתפלאים כיצד זה, אבל זה בדרך כלל כך. בקיצור רותי, אם ההחלטה היא להכניס אותו למסגרת השנה, נסי לעבוד על החרדה שמתעוררת בך, וקחי כל יום כמו שהוא בא כדי להתמודד נקודתית עם הקושי שעולה ולתמוך בבנך באופן בו יהיה זקוק לך. נדמה לי שכרגע הרבה מהעבודה הנפשית היא שלך - במובן של התכוננות והערכות לשינוי שעומד להתרחש. יש לך עוד כמה חודשים, אני מאמינה שיהיה בסדר.. בהצלחה, ירדן פרידון ברשף