הודעה על גירושים לילדות בגיל 3.10

שלום שמעון, אני מסכימה איתך על כך שיש לקיים עם ביתך שיחה ולהסביר לה במושגים שתבין את מה שהתרחש. כרגע זה לא נשמע שהדבר נעשה באופן מספק. אני מציעה שקודם כל אתה ואם ילדייך תקיימו בינכם שיחה/כמה שיחות בה תחשבו יחד איזה מין מסר אתם רוצים להעביר (וזה תלוי כמובן במצב בינכם - האם זה מצב קבוע, זמני). חשוב מכך עליכם להבהיר לעצמכם את הסדרי הראייה, לפחות לתקופה הקרובה, כדי שתוכלו לנסוך בילדיכם וודאות באשר לאיך ייראו חייהם מעתה ואילך. הדבר הזה לא פחות חשוב מהמסר המועבר באשר ל"מה קרה בינכם". הדינמיקה שביתך תקלוט בינך לבין אימה, חשובה אף היא. אם תצליחו להראות להם שאתם עדיין מצליחים להיות יחד "בטוב" גם אם נפרדתם, שאתם שניכם חולקים בהירות והסכמה, ושהמסר המשותף המגיע משניכם הוא אחיד, ילדיכם יוכלו להיות רגועים יותר ולעכל את המתרחש בצורה טובה יותר. כמובן שיש להגיע לשיחה פתוחים וערוכים לענות על שאלות באופן שמותאם לגילה, ולהישאר עם האצבע על הדופק בנוגע לתגובות שונות שיכולות לעלות עם הזמן. מספר פגישות הדרכה עם פסיכולוג/ית ילדים יוכל לעזור לכם במשימה הלא פשוטה הזו. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ מבוגרים וילדים 0523873044