פחד מילדים - שנה ו 4
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום רב, הבת שלי בת שנה ו 4 חודשים נמצאת איתי בבית מהיום שנולדה עד ספטמבר הקרוב שהיא תיכנס לגן. יש לה אחים (תאומים ) בני 4 . לאחרונה היא התחילה ממש להירתע ולפחד מילדים בגיל שלה ואף קטנים יותר דבר שהתחיל ממש להלחיץ אותי בטח לפני הכניסה לגן. אני לוקחת אותה פעמיים בשבוע בבקרים לפעילות עם עוד ילדים בגיל שלה. עד גיל שנה הייתה רוקדת ושמחה מאוד בפעילויות האלה לאחרונה כל ילד שרק מתקרב אליה היא בורחת בריצה אלי ולא משחררת גם אחהצ שאנחנו הולכים לגינה עם האחים שלה כל ילד (בגיל שלה) שרק מתקרב אליה היא בורחת . בדרך כלל היא ילדה מלאת שמחה, מצחיקה וכעת כל פעילות שכוללת עוד ילדים יש לה ממש פחד מהילדים שאיתה. האם התנהגות כזו תקינה? מה עלי לעשות כדי לגרום לה להשתחרר והאם אני יכולה לעשות משהו כבר עכשיו כדי לגרום לה לכניסה קלה לגן? לפי איך שאני רואה את ההתנהגות שלה כיום רק המחשבה על הגן מלחיצה אותי אני לא רוצה שהיא תהפוך להיות ילדה סגורה שנרתעת מילדים חשוב לי לציין שגם עם ילדי בני ה 4 נשארתי בבית עד גיל שנה ו 7 ולא נתקלתי בכזו חרדה .. תודה רבה
שלום דניאל, ייתכן שביתך הייתה עדה או מעורבת באינטראקציה שהייתה לה לא נעימה (וזה יכול להיות משהו מינורי למראית עין) וכעת היא מגיבה לזה באופן הזה. נכון שישנם ילדים שלא עוברים פאזה כזו, כמו למשל ילדייך הגדולים יותר, אולם זיכרי שילדייך גדלו יחד והיו יחד כל הזמן ובעצם גורמים שונים עשויים להשפיע על הופעת התנהגות כזו. מה שחשוב שתדעי הוא שסוג כזה של תגובה אינו חריג לגילה. כרגע אני מציעה לך לעשות את מה שהכי טבעי לעשות וזה שכשהיא נלחצת אז להרגיע אותה, להיות במחיצתה, לקחת מרחק ביטחון מהילדים ולצפות בהם ממקום שמרגיש לה בטוח וכיוב'. לגבי הגן, אפשר לקחת אותה לביקורים קצרים בגן, אפילו קצרצרים, לדבר איתה על הגן, להקריא סיפורים ולצפות בסרטונים. אפשר ליזום מפגשים/משחק עם ילד אחד בכל פעם, ואפילו בתוך הבית שלכם שבוודאי מרגיש לה המקום הבטוח ביותר.לתחושתי אין מקום לדאגה, רק חשוב להישאר רגועים כדי לתמוך בה מתי ואיך שזקוקה לך. בברכה, ירדן פרידון ברשף