הסביבה מעירה לביתי על התנהגותה

שלום. ביתנו הבכורה בת 3 וחצי. ילדה מהממת וכובשת, פלפלית ביותר. צוחקת המון ומתרגשת מדברים שילדים מתרגשים מהם קצת בהתלהבות יתר( לדעתי). היא מאד חכמה וקולטת מצבים וניואנסנים שבוגרים ממנה לא קולטים. יש לה עניין עם כניסה לבית הורי והורי בעלי. ממתי שהייתה קטנה היא הייתה בוכה בכניסה לביתם, נשארת מחוץ לדלת , עושה סרטים של 20 דקות עד שהשתחררה. גם היום היא נכנסת ובקושי אומרת שלום. אני מכינה אותה לכך כל פעם מחדש, שאומרים שלום כשנכנסים ושהיא לא חייבת חיבוק ולא רק לומר שלום. הוריי די ביקורתיים לעניין והיו מעירים על כך עד שהבינו שזו הילדה ואין מה לנג'ס לה. אצל חמותי וחמי היא בתחרות מתמדת עם הבת דודה שלה.. וכל ביקור שם( פעמיים בשבוע) יש בינייהן ריב שמוביל את הסובבים להעיר לביתי.. הן שתי ילדות קטנות שרבות על שטויןת והסובבים מעירים לה . אני ובעלי מתעצבנים ולא מאפשרים זאת אבל זה קורה כל הזמן. עם אבי רבתי לפני חצי שנה ריב גדול מכיוון שכעס עליה כשהשתוללה על הספה( כמו כל הנכדים, אבל היא עושה זאת במוקצנות ובצעקות של התלהבות). כעסתי שהוא כועס עליה ככה ושאין לו זכות להרים עליה את הקול. אני ובעלי מרגישים שבגלל שהיא כזאת פילפלית ושובבה המשפחות שלנו מרשות לעצמן להעיר לה בכל הזדמנות ונמאס לנו מזה. אנחנו מעירים למי שעושה כך אבל לא מבינים איך הם מרשים לעצמם . כיצד עלינו לנהוג בעניין? בנוסף יש לה אח בן שנה וחצי שמן הסתם הם רבים על צעצועים ליד כולם.. והיא נתפסת בעיניהם אלימה( כי היא בסהכ חוטפת את הצעצוע בחזרה). אשמח לעצתכם.

אני חייבת לציין שקלטת את הסיטואציה רק ממה שכתבתי( בלי לראות מה מתרחש). אפילו עזרת לי להבין כמה דברים בנוגע להוריי שהיו מעירים לי כילדה. דיברתי איתם בנושא וביקשתי להפסיק עם ההערות. אני רואה שההתנהגות הזו קיימת רק אצל המשפחות ולא במקומות אחרים . אין לי ספק שהיא רגישה למתח שקיים שם ומתהנגת בהתאם. אאמץ את הצעתך לגבי ההתעלמות. אך איך לפעול אם קורה מצב שמעירים לה על השתוללות( שאני מדגישה שנובעת מהתלהבות ו שחק)? תודה