האם אב ומשפחתו מאיימים על הבת שלי?
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום רב, יש לי בת בת 2.5 בדיוק. מדובר בילדה מפותחת ביותר, סקרנית, חכמה עם ביטחון עצמי גבוה, דיבור יפה מאד ותקשורת טובה עם ילדים ומבוגרים. אני ואביה פרודים מאז שהייתה בת 8 ימים. בשלושה וחצי חודשים אחרונים הילדה רואה את האב פעמיים בשבוע מספר שעות בכל פעם. בחודשיים הראשונים , כשהיא חזרה מהמפגש היא הייתה שמחה וסיפרה עם מי הייתה במפגש ומה אכלה. ברוב המקרים היא אמרה , שאביה לא נמצא במפגשים. כמו כן, היו בעיות עם טיב האכול שניתן לה במפגשים והיא הקיאה פעמים רבות אחרי המפגשים. כמובן, שדיווחתי על זה לעובדים הסוציאליים והם תיחקרו את האב על הנושאים הנ"ל. מאז יש מפנה חד בילדה אחרי שהיא חוזרת מהמפגשים. תחילה, היא הפסיקה לספר על האוכל שאכלה שם. וכעת, בצורה מוזרה ומפחידה גם הפסיקה לספר עם מי הייתה במפגש. זה קורה בצורה כזו: היא מתחילה לספר :"אני הייתה במרפסת. וגם..." ברגע זה עיניה מתמלאות פחד וחרדה, היא משתתקת. לאחר מכן היא מעבירה שיחה לנושאים אחרים ולא עונה לשאלותיי מה היה במפגש ועם הייתה. למרות שלפני זה תמיד הייתה מספרת והייתה משתדלת לענות על שאלותיי. בשאר התחומים התנהגותה לא השתנתה, היא חוזרת מהטיול איתי או עם אימי ומספרת איפה הייתה ומה עשתה וכו'. מה זה יכול להיות? האם סביר להניח שאב ובני משפחתו מפחידים אותה ואוסרים עליה לספר לנו מה מתרחש במפגש? או לחלופין, קורה משהו מפחיד במפגש ולכן היא לא מדברת? אני חרדה מאד ולא יכולה לדעת מה קורה במפגש. תודה! אירנה.
שלום אירנה, אכן מצב מורכב מאוד ומטריד. אני מבינה את הדאגה והחרדה שלך, וחושבת שפעלת נכון כאשר שיתפת את גורמי הרווחה בחששות שלך. עצתי היא להמשיך לפעול באופן הזה מכיוון שכרגע הם הגורמים העיקריים בהם את צריכה להעזר. לגבי השאלות הספציפיות שלך - אינני יודעת מה קורה שם ולכן בוודאי שלא אוכל לענות אבל חשוב מאוד שתהדקי את ההשגחה ואפילו תפני לקבלת טיפול אישי והדרכת הורים (אפשר גם דרך שירותי הרווחה) שיסייעו לך להתנהל בתוך המצב המורכב הזה ואל מול ביתך. כל טוב, ירדן פרידון ברשף