סימנים של חולשה מילדות עד גיל 10
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום, כאשר נולד בני האמצעי, שמנו לב די מהר כי הוא מתבכיין יותר, תסכולו והתייאשותו גדולים יותר וכי הוא נוטה להגיע למצב שיש ממש צורך לגרור אותו. מצבים שהוא לא קם היו ןעודם שכיחים (כעת הוא בן 10). כעת בחופשת הקיץ הוא נוטה לישון המון ושוב הוא מחליף מצב רוח טוב לצעקות של "די", חוסר יכולת לתקשר, חוסר תנועה. יאוש וכמובן מתיש עד מאוד. זה בר חלוף, כלומר זה עובר ומשתנה, אך כאן הדאגה. בין השאר הוא התגלה כהיפוטוני, סברנו תקוםה מסוימת שאולי חולשת השרירים היא הגורם, אך כיום הוא בכושר מעולה, מתאמן בטניס באופן קבוע ובכלל פעיל. מה הכיוון? מדוע ילד מתנהג כך מילדות? האם הכיוון הוא פיזיולוגי ולא נפשי? אודה לעזרה.
שלום, אתה מעלה תהייה ולצידה שאלה טובה. אם אני הולכת עם הרהורי ליבך, כפי שאני נוטה לעשות עם הורים, שהרי אתם מכירים את ילדיכם טוב יותר מכולם, אני יכולה לשמוע שקיים אצל בנכם דפוס בו הוא יכול "ליפול" אל תוך חוסר אונים מתסכל ומייאש, שם הוא זקוק לתמיכה ועזרה על מנת להתארגן ולהניע את עצמו מחדש. חופשת הקיץ מאופיינת בהפסקה מהמסגרות המארגנות את מרבית חיי היומיום של הילדים. מסגרות אלו מספקות חוויה מחזיקה ותומכת אשר יכולה למתן במעט את אותה הנטייה "ליפול" אל תוך עצמו ולהרגיש "שמוט" וחסר כוחות או אולי היפוטוני כפי שאתה מעלה. ההיפוטוניה בילדות בהחלט עשויה לעכב מעט את האפשרות של ילד להשתמש בגופו על מנת לממש את רצונותיו ולהנות מהחיות שלו ואף עלולה לגרות תחושה פנימית של חוסר אונים. אני שמחה לשמוע שהוא גדל, התפתח והתחזק, אך ייתכן שאותה הנטייה לחוות חוסר אונים מתסכל עדיין קיימת בו, כלומר הוא התגבר על ההיבט הפיסיולוגי, אך נשאר עם פגיעות ורגישות רגשית. לכן בעיני כדאי לשים דגש על שני התחומים גם יחד. אפשר לרשום אותו לחוג עם אלמנט פיזי שגם שם דגש על הקשבה לגוף (אולי יוגה לילדים, סוגים מסוימים של אומנויות לחימה) ובו בעת לקבל את זה שבנכם זקוק לעזרתכם כדי "להניע ולהתניע" את עצמו במיוחד במצבים אלה. אפשר גם להסתייע במטפלים רגשיים השמים דגש מיוחד על הקשבה לגוף (פסיכותרפיסטים גופניים) ולבחון כיצד ניתן לסייע לבנכם דרך הדרכת הורים. בברכה, ירדן פרידון ברשף
מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
