בן 8 הלקאה עצמית
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
הצילוווווו לפני כחודשיים בני הצעיר החל לדבר לתאר ולספר בלי הפסקה על כל "המעשים הרעים" שלכאורה עשה ועל "המחשבות הרעות" שלכאורה חשב )בכוונה רציתי שהחבר שלי ייפול, בכוונה נגעתי בך עם ידיים מלוכלכות ועוד(. זה מתחיל מרגע שפורח עינייםנועד הרגע שנרדם. בימים האחרונים עסוק בשטיפת ידיים בלתי פוסקת . יש לציין שמדובר בילד חכם מאוד, תלמיד מצטיין, חברותי וחייכן אבל כאילו נכנס בו "הילד הרע" מהסיפור של לאה גולדברג. הוא מגדיל לעשות ולא מפסיק לתאר ולשתף במעשיו ומחשבותיו. מה עושים? איך עוצרים את המפלצת הזו??????
שלום טלי, בנך חווה ייסורי מצפון ורגשות אשמה על מחשבות ורגשות, על משאלות ואולי על כוונות. יש הבדל בין כל אלה למעשים, כשגם מעשים מסוימים הם כידוע "ברי כפרה".ההבדל הוא שעל מעשים אנו יכולים לשלוט ועל מחשבות ורגשות הרבה הרבה פחות אם בכלל. לכן צריך למצוא דרך ללמד את בנך שכולנו בני אדם וככאלה לכולנו מחשבות ורגשות שיכולים להיות "טובים ופחות טובים" - ושזה טבעי. את יכולה אפילו לשתף אותו בכמה רגשות ומחשבות מסוג זה משלך. למדי את בנך שהשליטה שלנו יכולה להיות על המעשים שלנו ובנוסף נסי להבין מה עומד מאחורי אותו "ילד רע" שצץ ועולה (אולי כעס, רצון לנצח, עלבון וכיוב').את יכולה למשל לומר לו "זה טבעי שרצית שחבר שלך ייפול במשחק כדורגל, כי כל אחד אוהב לנצח, זה טבעי. אבל שיחקת את המשחק בצורה הוגנת וזה מה שחשוב ועל כך כל הכבוד". בברכה, ירדן פרידון ברשף
מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
