למה אין לי חברים , אשמח לתשובה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום אני חונכת של ילד בן 16 עם בעיות קשות של לימודים , היפראקטביות קושי בשפה , הוא לא יכול לדבר רגיל יש לו קושי באחיזה בדברים אך הוא מתנהג כמו כל ילד רגיל , הוא מבין דברים וסיטואציות וכיף לשחק איתו למרות שהוא משתעמם מאוד מהר הבעיה : שלפני כמה ימים ראינו את אח שלו בן 13 עם חברים באיזה פארק כאשר הגענואמרנו לו שלום וכולם התנהגו אליו מאוד יפה המשכנו הלאה אז החניך שלי שאל אותי למה אין לו חברים כמו לאח שלו ולמה אין לו חברה , הוא סיפר לי שהוא נדלק על מישהי ושלח לה הודעות והיא לא הגיבה אז לא ידעתי מה להגיד לו ( גם לי מאוד קשה להתקשר איתו הוא לא מפתח שיחה ורוב התשובות שלו מסתיימות בכן אולי אני אשמח לקבל תשובה שבאמת אוכל לעזור לו
שלום שולי, אז קודם כל זה כבר נשמע שאת עוזרת לו מאוד. הצלחת ליצור איתו קשר כזה בתוכו הוא פותח את ליבו בפנייך, סומךך עלייך מספיק כדי לפנות אלייך עם תהיות ושאלות כואבות, וניכר שאת בכל מאודך רוצה להיות שם עבורו כדי לתמוך בו ולעזור לו. אבל את יודעת לפעמים -תשובות- הן לא הדבר החשוב ביותר שאפשר לתת למישהו. לפעמים התענינות, תמיכה, עידוד, אמפטיה, ליווי ויכולת להיות עם אדם במכאוביו, הם הרבה יותר חשובים. אינני יודעת אם בכלל יש לך תשובות לשאלות שלו, אבל אני מציעה לך פשוט להמשיך להיות איתו עם לב פתוח כפי שהנך. אפשר לומר לו שאת שומעת שזה מעציב אותו, שאת שומעת שהוא היה רוצה יותר חברים, שהוא מרגיש רגשות של אהבה כמו כולם..ולראות כיצד השיחה מתפתחת. את יכולה גם לפעמים להפנות אליו בחזרה שאלות שהוא שואל אותך ולהתעניין מה הוא חושב. הרעיון הוא להיות איתו ולא בהכרח לספק את כל התשובות. נדמה לי שזה בדיוק מה שאת עושה איתו, אז פשוט תמשיכי בעבודה הטובה. מאחלת לך המון הצלחה בעבודתך החשובה! ירדן פרידון ברשף