קושי בהתמודדום עם תסכול--ילד בן חמש
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום בני בן חמש, יש לו קושי רב להתמודד עם תסכולים. עד לפני שנה מצבים הכי קטנים היו מכניסים אותו לתסכול גדול, הוא היה נכנס ללופ של בכי, צרחות, שכיבה על הרצפה, ביטות ונשיכות ולא מצליח להרגיע את עצמו. כל סשן כזה לפחות חצי שעה, כמה פעמים ביום. בסיומו היה מותש פיזית ונפשית. בשנה האחרונה חל שיפור רב ולדעתי זה ירד לפעם בשבוע, משהו כזה. עדיין יש בכי וצרחות אך בד''כ מצליח להרגיע את עצמו בטכניקות שונות, למשל חיתול, דובי או מוצא לעצמו משחק מרגיע כמו פאזל. אחרי שנרגע הוא אומר שנרגע. או מבקש שנעזור לו להרגע. שנה חדשה בפתח והוא עובר למסגרת חדשה עם גננת חדשה, ואנחנו לא יודעים איך יתמדוד עם המצב החדש ובוודאי עם תסכולים חדשים. באופיו הוא ילד שנד בין קצוות - בד''כ הוא שמח מאוד, חברותי מאוד (יש לו המון חברים, בטחון עצמי) אבל כשהוא מתוסכל זה מוריד לו את הביטחון והוא אומר דברים כמו "אני לא רוצה לחיות" או "אי אפשר ככה יותר". סתם דוגמא, עדיין מתסכל אותו שיש לו פיפי כל יום... השאלה האם לדעתך צריך להפנות אותו לטיפול רגשי דרך הקופה? איך יודעים מה הכי יתאים לו? הוא מאוד אוהב יצירה והבעה אבל לא יודעת האם זה יתן לו כלים להתמודדות עם תסכול. הוא ילד פיזי מאוד, אוהב לרוץ, לרקוד, מוחצן מאוד האם יש משהו נוסף שאפשר לעבוד איתו בבית כדי להכין אותו למסגרת החדשה והקשה שתהיה לו? לא היינו רוצים שיתפרק ו/או שילדים אחרים ילעגו לו בגלל זה. תודה
הי יעל, מניסיוני כדי לסייע לילדים בגיל הזה להתמודד טוב יותר עם תסכול, הכי כדאי שהעזרה תגיע מההורים. האו עדיין ילד קטן שיכול וזקוק להוריו כדי להצליח להשיג ללמוד ולהתאמן בוויסות רגשי והתנהגותי. בנוסף רצוי לבחון היטב האם קיימים גורמים "אובייקטיבים" מעוררי מתח בסביבה הביתית/חינוכית,ואז לפעול באופן ישיר להפחיתם ( כלומר לא רק לצפות ממנו להתמודד איתם בהצלחה). אני אישית חסידה של מפגשי "הדרכות הורים" שעל אף השם המתעתע, זה הרבה יותר מהדרכה גרידא, אלא בחינה משותפת מעמיקה של הילד, קשייו, הסביבה המשפחתית, הדפוסים ההוריים וכל זאת במטרה לבדוק כיצד אפשר לסייע לילד עם קשייו ולהיות עבורו באופן המיטיב ביותר. בכל מקרה כצעד ראשון זוהי המלצתי, בהמשך אפשר לשקול טיפול פרטני עבורו. בברכה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ 0523873044