יחסים בין תאומים בני שנה ושבעה חודשים

שלום דנה, הצעתי אלייך היא לנסות לעבור ממצב של "הגנה על" למצב של תיווך. כלומר לתווך בין השניים במצבים שאינם מקובלים (מצבים של אלימות, כשחוטפים דברים מהיד וכיוב'). אם תשימי לב, יש הבדל בין העמדה הזו לבין עמדה שבבסיסה "להגן על" אחד מהם, "להיות בצד של" אחד מהם, "לעשות את העבודה במקום" אחד מהם. ההבדל אולי נשמע סמנטי אך הוא משמעותי ביותר. לאמר לשניהם באותו מעמד "אנחנו לא חוטפים/מרביצים" נשמע ונתפס אחרת מאשר "אל תרביץ לו". כך הם יכולים ללמוד מה מקובל ומה לא כשכל אחד מהם יוכל להפנים את מה שרלוונטי לו יותר בנקודת הזמן הזו (אחד התאומים יטמיע טוב יותר את הכללים, והשני יפנים מודל להגנה על עצמו), כל זאת מבלי שאת "לוקחת צד", כועסת/מגנה על אחד מהם או מנציחה תוויות (למשל אחד תוקפן אחד פאסיבי). ברמה המהותית יותר,כאשר מדובר באחים, על אחת כמה וכמה תאומים, חשוב לשים לב שכל אחד מהם מצליח לקבל את המקום "המיוחד שלו" גם מבחינת זמן איכות לבד עם ההורה, וגם מבחינת התייחסות וזיהוי הייחוד והשונות של כל אחד מהם. לפעמים חוסר בזה יכול להצית התנהגויות שאת מתארת, תחרותיות על מקום וכיוב'. אני בטוחה שזה הרבה יותר מאתגר כאשר מדובר במצב של אם יחידנית, אך שווה לנסות להתארגן לכך בעזרת סיוע מהסביבה. בברכה, ירדן פרידון ברשף