בן שנתיים לא מעסיק את עצמו

הי דברת, ילדים הם שונים אלה מאלה בכל כך הרבה תכונות..יש כאלה שמעסיקים עצמם יותר, יש כאלה שפחות, ועלי לומר לך שילדים רבים בני שנתיים בהחלט מתקשים "להעסיק את עצמם לבד". כדי לעזור להם לפתח את היכולת הזו, כדאי לתת לו לתרגל את המיומנות הזו כאשר את נוכחת וזמינה, אך לא ממש משחקת איתו. כזה מין מצב שאת חצי שם וחצי לא, להבדיל ממצב שבו את לא פנויה בכלל (נניח עסוקה בעבודות הבית). נכון שלמעשה גם כאן את בעצם נדרשת להקדיש זמן ולאת מתפנה לעיסוקים אחרים, אבל זה מה שצריך לעשות כדי ללמד אותו להיות לבד ולהנות מהלבד הזה. מהלבד הזה לומדים להנות בנוכחות אמא שכאמור קצת נמצא וקצת לא - וזוהי מיומנות פסיכולוגית חשובה מאוד! לגבי ההאשמה שחווית מצד המטפלת. אני מעודדת אותך לבטא את התחושה הלא נעימה הזו מולה ולנסות להבין למה התכוונה בדיוק כאשר אמרה לך את זה, ולבטא גם מדוע אינך מסכימה. בכל מקרה, תזכרי דברת שבנך עדיין בגיל שהוא מאוד זקוק לך, וזה באמת הולך להיות מאתגר עם שניים..אני מניחה שגם המחשבה הזו קצת מלחיצה ומאיצה את רצונך ש"כבר יגדל ויהיה עצמאי יותר". אל תשכחי שכנראה גם בנך מגיב להריון שלך ואולי זה מגדיל את הרצון והצורך שלו להיות איתך..כן כן, הרבה גורמים, משפיעים ומושפעים..לא פשוט דברת היקרה, מתוך התיאור שלך את לא טעית בשום דבר.. ולא עשית משהו לא בסדר..כאמור ילדים רבים בגיל הזה נוהגים כך, ובמובן הזה, את לא לבד. איך אומרים, צרת רבים.. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ 0523873044