לא מצליחים להבין ולהמודד...
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום רב, אנו משפחה הורים פלוס 3 ילדים . אח בוגר בן 19 , חייל נער בן 15 ונערה בת 13.. היום מתמודדים עם נער בן 15 מרדן שלא מקשיב לקול ההיגיון...אך כדאי שאתן קצת רקע...מדובר בנער מבריק בעל אינטיליגנציה גבוהה תלמיד בכיתת מופ"ת מצטיין החל בשנה האחרונה לאחר ששמן באימוני כושר הראויים להערכה ועשה מהפך מדהים בגופו.בסהכ ילד רציני אמין בתחילת החופש נרשם לעבודה ועבד קשה מאוד בחווה חקלאית בכל הענפים ואף נהנה מכך...יחסינו עברו תהפוכות לאורך השנים...היה מחמל נפשי ילד מצחיק שטיפחתי ובכל מקום קצר מחמאות על יכולותיו ועל אישיותו הכובשת.. בכיתה ה' שלא בטובתו, מחנכת כיתתו הרעיפה תשומת לב חריגה כלפיו והקימה עליו את חבריו לכיתה שגייסו את הוריהם למאבק נגד מחנכת הכיתה ותיפקודה הכללי ובין השאר על העדפותיה הברורות...כך לאחר 4 שנים ביסודי ששמו הלך לפניו והיה ה'נסיך' קיבל מעמד של מנודה ומוחרם. אני אימו פתחתי במערכה חסרת מעצורים בניסיון לעזור לו בכל דרך תקפתי את המערכת באזלת ידה בכיתה ו' התגייסתי לראשת ועד ההורים ויצאתי מגידרי בהפעלת הכיתה בפרויקטים יזומים כאלה ואחרים. מידי יום היה מגיע בטענות כאלה ואחרות. על אלימות על חרם על אלימות מילולית על העלבות על מורים ומורות...כהורה באופן ברור נטיית הלב היא לגונן על ילדך...אך התחלתי לשים לב שגם הוא תורם למצב ויש בו רגישות יתר לכל דבר והעצמה של מצבים אותם מציג בפניי...לאחר שנתיים קשים מנשוא שבעקבות נידויו כל המשפחה נודתה כולל האחות הקטנה(אנו מתגוררים בקהילה קטנה) עלה לחטהב לכיתת מופת שנתנה גושפנקה ליכולות שלו ...כבר שחשבנו שאנו פונים לאופק חדש...שוב החלו להתגלות בקיעים בהתנהלותו החברתית וכדי לקצר ולתמצת אומר שמתחיל קשר וזה מסתיים במפח נפש....עברנו למקום חדש...ביקשתי ממנו שישמור על פרופיל נמוך ולא עברו 10 ימים מבואנו ולאחר שקיבלוהו באהבה ובחפץ לב הוא מגיע לדין ודברים קשה עם המנהיג המקומי ושוב הוא מנודה ומוחרם על ידי כולם. .. לבני למרות מעלותיו יש אישיות יהירה ופוגענית ולשון משתלחת כשהוא לא מבין למרות נסיונותיי הרבים להסביר לו שהחברה לא מקבלת אנשים שמנפנפים בנוצותיהם כל הזמן....היום לאחר שסיים כיתה ט' בהצטיינות ולאחר שעבד יפה ואנו ההורים התרשמנו כל כך לטובה מדבקותו במטרה למרות הקושי (ילד מפונק שמעולם לא נטל חלק במטלות הבית ...)שבאמת האמנו שהוא נועד לגדולות ושהדרייב שלו להשגת יעדים מוכיח זאת. בתקופה זו קמתי עימו מידי בוקר (6) הכנתי את ארוחותיו המפנקות ואביו הסיעו מידי יום לעבודה ואף החזיר אותו .הקשר ביננו היה כייפי . כמובן שתמכתי במשטר האימונים שלו לכן הייתי צריכה להכין ארוחות מידי יום ובכמויות...עבודה לא קלה... באחד הימים כשכאב לי לראותו ספון בחדרו הצעתי לו לבוא עימנו לטיול למרות חוסר רצונו בסוף התרצה ונהנה מאוד מאוד .למחרת בהליכותיו הרבות למקרר נשאר עם מקרר פתוח לא מעט זמן והערתי לו על כך יותר נכון נזפתי בו....כאן כבר דרכתי על 'פצע פתוח' הגיב בכעס ונעלם לחדרו...בהמשך היום בעלי ואני התווכחנו על איזה נושא והוא התערב וצידד בבעלי ...אמרנו לו שבשיחות הורים יואיל נא בטובו לא להתערב ואז משום מקום ירה לעברי את פשוט תת רמה אישה תת רמה חזר על כך מספר פעמים. גם אני וגם בעלי הגבנו בכעס...זו הלשון המשתלחת שדובר בה...לפני כחצי שנה במקרה דומה שבו הערתי לו להשאיר מזון לאביו...הוא צרח עליי הלוואי שתמותי ושתשרפי...כמובן שאמירות כגון אלה מייסרות אותי ממש ואני מנתקת קשר עימו ומפסיקה לדבר עימו..כנל גם במקרה האחרון שהודעתי חד משמעית שאני לא מוכנה לעשות עבורו דבר ובוודאי לא לדבר איתו...3 ימים לאחר מכן עזב את העבודה ושבוע לאחר מכן התחיל לבקש ללכת לפנימיה ושהסיבה שהוא לא רוצה לחיות איתי באותו בית...אני לא אימא רגילה לטוב ולרע...אימא שמתחזקת בית לעילא חדרי ילדים הם ממלכות שלהם יש להם תנאים הכי טובים לצמיחה וללמידה זמינות ההורים ונוכחות בחייהם היא גבוהה ביותר ואין פה עניין של הזנחה או התעללות חלילה...אני גם לא מהססת להודות בטעויותיי וכמה מיקרים ירדתי להתקוטטות מילולית בלתי נעימה עימו...יחד עם זאת ילדים לא מגיעים להישגיו ללא תמיכה סיוע ודחיפה של הוריהם... תלמיד מצטיין עולה למגמות יוקרתיות נכנס למסלול קדם אקדמאי רוצה להרוס את עתידו בגלל קשיים שברור לי ולבעלי שאין שום קשר למה שמתרחש בבית אלה יותר לכיוון חברתי או פחדים עתידיים בריחה מהתמודדות ולחץ הם מאפיינים מובהקים בהתנהגותו בעבר...כרגע מתעקש שהוא לא הולך לביס ורוצה פנימיה בכל מחיר ואי אפשר לדבר עימו בנושא ובעלי משתדל לדובבו...הסיבה כביכול זו אני אך איני תמימה מכדי להבין שאין ידי במעל בנושא זה אני פשוט הכי קרובה אליו וזו שמכירה אותו הכי טוב... .מספיק לראות את צורת החיים שלו שבה כל צרכיו הבסיסיים ממולאים עד תום ומעבר להבין שיש דברים שמתרחשים מאחורי הקלעים. כל החופש לא הזמין חבר אחד לבית...לא יצא עם חברים לבילוי... כרגע לא יודעים מה לעשות עמנ למנוע את הסחף וההחלטות המוטעות שהוא נוטל שעלולות להשפיע על כל חייו.. מודה לך מאוד על קריאתך אשמח לקבל כיוון sos איך כרגע אני מורידה אותו מהעניין ומכוונת אותו לקראת שנהל החדשה שבפתח תודה
שלום, לגדל ילד "מיוחד" טומן בחובו לא מעט אתגרים, ושימי לב שהמילה מיוחד אצלי נמצאת במרכאות... להתרשמותי בנך אכן גדל בתחושה שהוא מיוחד, ולהרגיש מיוחד יכול להיות מאוד נעים ואפילו יותר מזה..אבל לפעמים זה גם יכול להרגיש מאוד בודד, מבודד, מבלבל ועוד. מדברייך זה נשמע שאתם ההורים טיפחתם אצלו את החלקים האלה (כפי שכתבת- מילאתם את כל צרכיו, ייעדתם אותו "לגדולות" ועוד). אני בטוחה שהכל נבע מתוך אהבה, אבל כפי שאת כבר מבינה מדבריי, להרגיש כ"כ מיוחד, יכול להוות מכשול לא קטן לחיים. אני חושבת שכרגע הוא לא יודע אם כל ההכוונה הזו, אותה חווה כל חייו עזרה לו יותר או פגעה בו. הוא מבולבל. בנוסף, ייתכן ולא ברור לו אם הכיוון אליו הוא הולך (אני מתכוונת לימודית )הוא משהו שהוא בחר או שאולי אתם בחרתם עבורו. אני אפתיע אותך ואומר שבעיני העצירה שהוא עושה כרגע היא לא רעה, היא אפילו דבר טוב! וכדאי שהיא תאפשר לכולכם לחשוב מחדש מה בעצם הכי טוב ונכון עבורו - גם לפי ראות עיניו. אגב אני אישית לא חושבת שהבחירות שהוא יעשה כרגע ישנו דרסטית את כל מהלך חייו. אני מניחה שלהביט על כל צעד ושעל שלו כאל כ"כ גורלי מלחיץ אותו לא מעט... עצתי היא כרגע להעביר לו את המסר הזה שאתם מוכנים להחזיר את הבחירות לחייו בחזרה אליו, ולגשת יחד לכמה פגישות של ייעוץ משפחתי אצל מטפל משפחתי. לסיום אני רוצה לומר לכם שבעיני אתם נתקלתם פה בהזדמנות פז לשפר את היחסים בינכם מהיסוד, ולעזור לבנכם לגבש זהות עצמית חיובית וריאלית. אבל אם המטרה שלכם תהיה להמשיך לשכנע אותו ללכת בדרך שלכם כי הוא "נועד לגדולות"- בעיני היחסים שלכם ימשיכו להדרדר. אבל אם אתם באמת מוכנים להרפות ולתת לו למצוא את דרכו - כמו כל ילד רגיל שבוחר את מסלול לימודיו כבר מהשלב הזה, אני בטוחה שיחסיכם ישתפרו, ולדעתי זה עשוי להיות תהליך משפחתי משמעותי מאוד אם תסכימו לו. אגב ייתכן שזה יהיה רעיון טוב לאפשר לו בהמשך טיפול פרטני עבורו. בהצלחה! ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ 0523873044