קשיי פרידה בן שלוש במסגרת הורות משותפת
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום, אנחנו הורים לילד בן 3 אשר מגדלים אותו במסגרת הורות משותפת. רק לאחר גיל שנה הילד התחיל לישון אצלי (האבא) והחלוקה היא כ 4-5 ימים בשבוע עם האימא ו 2-3 ימים איתי שזה כולל הוצאה מהגן ולינה. בערך מגיל שנה וחצי התחילו להתגלות אצל הילד קשיי פרידה אשר באו לידי ביטוי בבקרים בגן אשר בכל המקרים הילד נרגע אחרי מס' דקות , אך בנוסף חווינו קשיי פרידה וסצנות בכי בימים אשר אני (האבא) אוסף את הילד מהגן או ישירות מהבית של אימא. זה בא לידי ביטוי בבכי וצרחות ושהילד ממש בורח ממני ומלווה במשפטים כמו "לא אבא, רק אימא" וכו'. לרוב אחרי הפרידה ומס' דקות של בכי הוא נרגע אך לאחרונה נתקלנו במקרים שהבכי נמשך זמן רב ומאוד קשה להרגיע את הילד. בימים המועטים בהם אנחנו ההורים נמצאים איתו שנינו ביחד הוא נצמד רוב הזמן לאימא ומעוניין שרק היא תטפל בו. ללא ספק הילד מאוד מחובר לאימא אך חשוב לציין שאחרי שהילד נרגע אצלי אנחנו יכולים לבלות ימים שלמים ושמחים ללא בעיות מיוחדות. אשמח לדעת האם זה משהו תקין ושאמור לעבור בשלב כלשהו ומה ניתן לעשות בזמן הפרידה על מנת להקל על הילד. תודה מראש
הי, אני מציעה להכין אותו כראוי לפני המעברים האלה. אפשר להיות יצירתיים למשל להכין לוח שיהיה תלוי בחדרו ושלפיו ידע בדיוק באיזה יום נמצא ואיזה יום מגיע למחרת (היום עם אמא, מחר עם אבא). שההכנה בבקרים תהיה ברורה יותר, גם ערב לפני. שיהיה טקס קבוע בכל פעם שאבא לוקח אותו מהגן, למשל עוברים בגן משחקים, או משהו אחר שאוהב (אפילו שהגלידה הדו שבועית תהיה עם האבא באופן זמני), שהגננת תזכיר לו כשעתיים לפני סוף היום שהיום אבא מגיע וכיוב'. מלבד זאת אין לך אלא להכיל את הקושי שלו במעברים האלה, שבעיני הוא מובן לגיטימי ומתעצם בגלל הבשלות הקוגניטיבית והרגשית המתפתחת שלו. מאחר ואתה אומר שלאחר מספר שעות איתך הדברים מתייצבים, אז לא הייתי דואגת יותר מידי. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ ילדים ומבוגרים 0523873044