טיפול שיסייע לקשר טוב עם הבת שלי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
הי ירדן, אני מקווה שהשאלה שלי מתאימה לפורום הזה אני בת 30, אם למספר ילדים קטנים. כרגע בטיפול פרטני שלי במשך כשבעה חודשים עקב פגיעה שעברתי בילדות. במהלך השיחות עם המטפלת הנוכחית יצא לי הרבה להעלות את הקושי שלי בקשר עם בתי בת ה-7 (הילדה הבכורה שלי). אנחנו לא מסתדרות בכלל ומאוד קשה לי לפתח כלפייה אמפתיה או לנהל עימה שיחה נעימה שאינה כוללת כעס. כמובן, שזו בעיה בהתנהלות שלי. זה ברור לי מאוד. ואני יודעת שהבת שלי סובלת ומושפעת לרעה מהמצב. (רוצה להדגיש שאני לא אם מתעללת או משהו בסגנון, אלא משפחה נורמטיבית) בתי מצידה גם מגיבה לי לא טוב .אני חשה שאני לא חשובה עבורה והיא מתעלמת ממני הרבה פעמים. וזה הופך להיות גלגל. שאלתי את המטפלת שלי , שהיא מטפלת משפחתית, אם ישנה אפשרות לטיפול משותף שלי ושל הילדה. (דיאדי?) והיא מסרבת ואומרת שזה לא נכון עבור אף אחת. היא המליצה לי על מטפלת נפרדת לכך, אבל מדובר בהוצאה מאוד גבוהה (אני עצמי בטיפול פרטי). כך שכרגע אני מבינה שאני צריכה לתעדף. יש לך אולי איזשהו כיוון מחשבה עבורי מה ניתן לעשות? תודה מראש
שלום לך, אני שמחה שמצאת את דרכך לטיפול אחרי הפגיעות שעברת בילדותך, ואני מקווה שהטיפול מיטיב איתך. העניין הוא שלפגיעות כאלה יש דרך נוראית לשוב ולחיות ברגע שאנחנו הורים, ובאופן כזה או אחר להשפיע (ולא לטובה) על ההורות שלנו - על ילדינו. לכן אני בהחלט שותפה לרצון שלך למצוא טיפול שיאפשר לך להשפיע לטובה על הקשר שלך עם ביתך ועל ההורות שלך. לשם כך גם בעיני טיפול דיאדי אינו מתאים, אלא רק בחינה מעמיקה שלך את הפגיעות שחווית, ואת האופן שאלו משפיעות על הורותך, תאפשר לך לשנות את המצב הקיים. ישנה גישה טיפולית הנקראת "טיפול בהורות" שמתעסקת בעיקר בזה, ומטפלים רבים המקיימים "הדרכות הרים" עובדים באופן דומה (כדאי לך פשוט לברר עימם באופן אישי ולוודא שבליבת העבודה עם ההורים גישה דינאמית- משפחתית). לחילופין הייתי מבקשת מהמטפלת שלך לשמור בתודעה הטיפולית את ההשפעות של הפגיעות שחווית על ההורות שלך, ולהתייחס לכך בטיפול כל אימתי שאפשר. אני בהחלט חושבת שאפשר להתמקד בהורות שלך יותר בתוך הטיפול הקיים, וכרגע זו נראית לי האופציה הנכונה ביותר. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ ילדים ומבוגרים 0523873044
מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
