בעיית אמינות
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
אני מחנכת שנה שנייה לתלמיד מכיתת מופת. לתלמיד יכולות לימודיות טובות אלא שבשנה שעברה היה חסר מוטיבציה ומיעט לתפקד. כמו כן יש חשד לבעיות קשב וריכוז שלא נבדקו על ידי ההורים, אם כי בעבר נטל טיפול תרופתי. בשנה שעברה לא הייתה בעיית אמינות אך השנה היא מתגלה בעוצמה. פעמיים שיקר לי על אי הכנת שיעורי בית, ובנוסף כשהיה חבוש ביד ימין טען שאינו יכול לכתוב ביד הזו כשבעצם הוא כותב בשמאל. לבסוף הייתה מריבה בינו לתלמידת כיתתו. הוא טוען שאחרי שדחפה אותו בלי כוונה כשמיהרה להיכנס לכיתה , הוא דחף בחזרה , התלמידה באה ונתנה לו בוקס והוא החזיר לה. מבדיקה שערכתי עולה כי התלמיד בלבד נתן לה בוקס , שוחחתי עם תלמידים נייטרליים שראו. אך התלמיד מתעקש על כך שקיבל בוקס ואז החזיר לה. התלמיד סיפר לי כי נפגע כשאמרתי לו שאינני מאמינה לו. אך למעשה בדקתי את הדברים לעומקם. אימו של התלמיד מאוד מגוננת עליו במקרה הזה ומאמינה לו שקיבל בוקס ורק אחכ החזיר. איך להסתדר עם הילד ואימו. יצויין כי נתתי עונש לשני התלמידים להיות מושעים לשעה אחת. למעשה האירוע התרחש בזמן שהייתי צריכה ללמד את הכיתה אך התבלבלתי ולא הגעתי לשיעור ולכן קרה מה שקרה. בנוסף האם טוענת שכעסה מאוד שלא עידכנתי אותה על האירוע ועל ההשעיה של בנה אלא, שמעה על כך מבנה. האם ציינה שאני תמיד מעדכנת אותה במתרחש עם בנה אך הפעם לא דיווחתי לה (מיהרתי לצאת לנופש משפחתי) . האם ניסתה ליצור עימי קשר בנייד ובהודעות אך כיביתי את הנייד. למחרת...הגיעה האם לבית הספר בידיעה שזהו היום החופשי שלי וניגשה למנהלת בית הספר להודיע שבנה לא יקבל את העונש היום אלא לאחר עדכון שלי אותה. הסברתי לה שאין זה צודק להגיע לשיחה עם המנהלת כל עוד אני לא נמצאת. היה עליה לסמוך עליי ולחכות ליום המחרת שאגיע לעבודה. יש כאן משבר אימון . מה עליי לעשות???
שלום, את יודעת שאנשים שמשקרים, במיוחד ילדים ובני נוער, מנסים להעביר איזה מסר שקשה להם להעביר באופן ישיר. לשקר יש פונקציה וחשוב להתייחס אליו גם כך, מעבר לפאן המוסרי. העובדה שאת אומרת שהוא סובל ממוטיבציה ירודה, ושיש לו ככל הנראה בעיות שונות שאינן מטופלות, עשויות להקשות עליו את ההתנהלות ואולי הדרך שלו לקבל הקלה היא על ידי המצאת תירוצים או שקרים. זוהי עוד דרך להביט על הדברים. יחד עם זאת כדאי לך להוריד מעל עצמך את עול תפקיד השופטת. עשית נכון בכך שהשעית את שניהם, ללא קשר ל"אמת" של כל אחד מהם. ישנה התנהגות שאינה הולמת תלמידי תיכון ועל כך שניהם צריכים לקחת אחריות. זהו מסר אחיד שניתן להעביר לשני הילדים, מבלי להיכנס למי צודק ומי לא. מי משקר ומי לא. לא היית שם ולכן אין לך כל דרך לדעת, וזו עוד סיבה מדוע לומר לכל אחד מהם שאת מבינה שהסיטואציה לא היתה פשוטה עבורם- אבל צורת ההתנהלות בכל מקרה אינה מקובלת. לגבי האם. אינני יודעת אם מדיניות בית הספר היא שהתנאי לאכיפת עונשים היא עידכון ההורה מראש. במידה ולא, ונדמה לי שלא, המסר האירגוני (שלך, של המנהל) צריך להיות שאינך חייבת לעדכנה בהכרח טרם אכיפת העונש, אלא מה שחשוב הוא שהיא תעודכן - כפי שתמיד עודכנה. ברמה המהותית יותר - הדבר הנכון הוא לזמן את האם לשיחה, ולשוחח איתה על בנה. על האופן בו את מבינה את קשייו ועל איזה סוג עזרה את חושבת שזקוק לה. כלומר לדלג על התפל ולהתעסק בעיקר - איך מסייעם לילד הזה. מקווה שסייעתי, בברכה, ירדן פרידון ברשף