חרדות נטישה אצל ילד בן שנתיים .
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
היי יש לי ילד בן שנתיים ו4 חודשים , נכנס לגן בפעם הראשונה בספטמבר , עד אז היה איתי בבית כל יום כל היום . מאז שנכנס לגן היו את השבועיים הראשונים הקשים להסתגלות בכי בבוקר בכי כאשר אני מגיעה להוציא אותו , מאז היו כמה ימים טובים יותר בבקרים מבין שאנחנו יוצאים לגן , אז ישנם ימים שהוא לא מוכן לשתף פעולה בכלל ויש ימי שבוכה אבל מעט . יש לציין שכאשר אני מגיעה להוציא אותו מהגן והוא שומע שזאת אני הוא מתחיל לבכות לאחר דקה נרגע ומספר לי לבד חוויות מהגן אומר שכיף לו - שהוא משחק בחצר , הוא שר לי שירים שהם שרים בגן . הגננת טוענת שבמהלך היום בוכה מעט אך נרגע מהר ומשחק . בבית קשה איתו מאוד , הוא לא נותן לי להתרחק ממנו , לכל מקום קטן שאני הולכת אפילו ישר מתחיל לצעוק לי אמא איפה את בואי . כאשר אבא שלו הולך לעבודה בבוקר הוא ישר מתחיל לבכות ולהשתגע במשך 20 דקות וצועק - לא אבא בוא אל תלך תישאר . כל דבר קטן גורם לו לבכות - לפעמים בלילות כאשר אנחנו הולכים לישון מתחיל עם בכי מטורף ולא יודע בעצמו מה הוא רוצה פעם אחת רוצה חיבוק נשיקה אחרי שניה לא רוצה , אני עדיין מניקה אותו מידי פעם - אז לפעמים אומר לי ציצי - כאשר אני מוציאה לתת לו מתעצבן צורח בוכה ולא מעוניין בציצי , שוב אומר לי כן ציצי ושוב אחרי שניה לא רוצה , רוצה את אבא שלו - כשהוא מגיע הוא אומר לו ללכת , ככה במשך חצי שעה אם לא יותר עד שנרדם . אני כבר מיואשת נפשית - השאלה היא האם לא עוברות החרדות האלה מהגן ?? האם יש תקופה שמוגדרת כתקופת הסתגלות ? לגבי זה שהוא לא החלטי בדעותיו האם זה קשור לכל עיניין החרדות ??או שזה מצריך טיפול בנפרד? תודה ויום טוב .
שלום, קשה, מתיש אבל אבל - טבעי ומובן. לבן שלך לא פשוט להסתגל לשינוי - המטורף- שעובר בחייו. מלהיות כל היום אחד על אחד עם אמא, הוא פתאום עבר למסגרת אחרת לגמרי. חשוב להמשיך להיות סבלניים אליו, לבדוק כיצד אפשר להקל עליו את ההסתגלות - אולי ימים קצרים יותר, הכנה ארוכה לגן בכל בוקר, הרבה זמן אמא ואבא אחרי הגן וכיוב'. הכי הכי חשוב הוא להיות אמפטיים למצבו, ועם המון חום ואהבה אני מבטיחה שבסוף יצליח להסתגל לחייו החדשים. בברכה, ירדן פרידון ברשף