גמילה מחפץ מעבר לבן שנתיים וחצי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
בני בן שנתיים וחצי ומשתמש במוצץ ובדובי (יש אחד לבית ואחד למחוץ הבית). בעיקרון אין לי בעיה שיהיה איתם ברגעים קשים כנחמה כמו הפרידה בבוקר בגן או בשינה אבל אני מרגישה שהתלות מחמירה והוא לא מוכן לשחרר מהם לפעמים. הוא כן משחרר מהם בגן בחלק מהזמן וכשמשחק במשהו שמעניין אותו (מקרים נדירים). לצערי כל פעם שאני לוקחת אותו לפעילות כמו התעמלוץ לגיל הרך, משהו מוזיקלי או הצגות או לדוגמא כשיש בגן פעילות משותפת של הורים וילדים הוא נדבק למוצץ והבובה ולא משתף פעולה עם ההפעלה. כל מה שניסיתי לא צלח ולפעמים פשוט בא לי לקום ולצאת כי אני מרגישה שסתם באנו.... בזמן האחרון קורה עוד משהו מוזר עם הבובה וממצב של מישוש הזנב שלה הלבד הוא עכשיו מוסיף הכנסה והוצאה של הזנב מהאוזן שלו. מעשה שמביך אותי ומעצבן בעיקר ליד אנשים... מה עושים? כל נסיון הוצאה של הבובה ממנו כשהוא מחליט שהוא רוצה אותה עולה בבכי רב ועקשנות לא מתפשרת מצידו :(
שלום, בד"כ הגמילה מחפץ מעבר נעשית באופן טבעי, הדרגתי ובבוא העת מצריכה רק מעט סיוע ועידוד מההורים - עידוד סובלני וסבלני. קחי בחשבון שלכל ילד קצב משלו- להתחיל לזחול, ללכת לדבר וגם להיפרד מחפץ מעבר. הייתי מפרגנת לו את הזמן הזה, ומאפשרת לו -פשוט להיות- בחוגים, בגן, בפעילויות, באופן שטוב ונוח לו. לפעמים פשוט להיות נוכח, גם אם לא משתתפים ומשתפים פעולה באופן מלא, הוא בעל ערך ומשמעותי. אני יכולה להבין את תחושת המבוכה שלך, אבל הייתי רוצה לעודד אותך לשים את הדברים בפרופורציות ולאפשר לבנך להתקדם בקצב שלו. כמו כן אם את באמת מרגישה שההיצמדות לחפץ גוברת, מה שכן ניתן לעשות הוא דווקא להגדיל את זמן האיכות הקרוב והאישי עם אמא/אבא, גם על חשבון פעילויות החוץ המערבות עוד דמויות. בברכה, ירדן פרידון ברשף