עצירות שגורמת להתאפקות ובריחת צואה

שלום זהר, המצב הזה הולך לדרוש מכם ההורים הרבה מאוד אורך רוח, אמפטיה למצבה ואמונה שילדתכם תתגבר על הבעיה ותחזור לעשות את הקקי בשירותים כפי שעשתה בעבר. עכשיו זה בפני עצמו ידרוש מכם הרבה מאוד עבודה פנימית uרק לאחר מכן תוכלו גם לעזור לביתכם. חשוב מאוד לא לשדר לה (אבל באמת גם לא להיות במצב הזה) פאניקה או חוסר אונים, לא ללחוץ עליה, לשים לב אילו מין מסרים אתם מעבירים לה (הרבה פעמים המסרים הם כפולים) וכיוב'. לגבי העניין עצמו, רצוי לשוחח איתה על זה אבל באופן שיוכל להגיע אליה ושלא יעורר בה חרדה נוספת- אולי דרך משחק בובות (בובה רופאה, ובובה שסבלה מאותה בעיה למשל...). דבר משמעותי נוסף הוא לעזור לה לעשות פעולה אחת שקשורה ביציאה - כבר בזמן היציאה.כלומר - אפשר להציע לה לשבת על סיר (פשוט הרבה יותר זמין ונגיש), בזמן שבורח לה הקקי או גם אחרי שכביכול כבר ברח לה, ולעודד אותה לבדוק אם "אולי נשאר עוד קקי בבטן". לאחר מכן יש להוריד לה את התחתונים עם הקקי, להניח אותם בסיר, ואז לגשת ביחד איתה ולהיפרד מהקקי באסלה. חשוב מאוד מאוד יהיה לשבח אותה קודם כל על עצם ההסכמה שלה לשבת על הסיר, ואפשר אפילו לומר, "איזה יופי שאחרי שישבת על הסיר, יצא עוד קצת קקי". כדאי גם להנחות את הצוות בגן לנהוג בצורה דומה. כפי שאמרתי, מילת המפתח כאן היא סבלנות ולהאמין שהיא תחזור לעשות קקי באסלה. במידת הצורך תוכלו להעזר בכמה פגישות של הדרכת הורים. בהצלחה! ירדן פרידון ברשף