התפרצויות זעם/ שינוי קיצוני במצבי רוח
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום, בני בן 7.5 . אובחן כילד עם הפרעת קשב שבעיקרה מתאפיינת אצלו באימפולסיביות משמעותית. הוא מטופל ברטלין la . בבית הספר בסך הכל מאז לקיחת הכדור ( אפריל 2016) ישנו שינוי משמעותי בהתנהגותו , הוא רגוע יותר. לפני היו תלונות רבות על חוצפה רבה, פתרון בעיות באלימות אם מישהו היה מציק הוא היה דוחף, מכה , צועק . ניראה כי הכדור עזר לו למתן את התנהגותו. בבית נזקק לתיווך, סדר יום ברור ומאורגן ונוכחות הורית משמעותית. בחופשת הקיץ מ21/7 עד סוף אוגוסט הפסקנו את הטיפול התרופתי. והתחלנו שוב בספטמבר . בני ילד עקשן , וכחן מאוד ונראה כי ישנה החמרה במצבי רוח משתנים מאוד באופן קיצוני. הוא יכול להתנהג באופן רגוע כל היום , להקשיב ופתאום מסיבה שאינה נראת לעין נכנס למצב רוח כועס, צועק בבית, לא מקשיב , מאיים ולצערי אפילו מנסה להרביץ לי ולבעלי. אני מציבים גבולות ברורים מאוד, אך לצערי הסיטואציה נראת לא בשליטה. אנו נאלצים לאחוז בו בחוזקה ולהושיבו , לקלחו ואז הוא נרגע ומבקש שיחבקו אותו ורוצה לדבר. לאחר שנרגע יודע שלא התנהג בהתאם ואומר סליחה ושהוא ישפר את התנהגותו. ישנה קיצוניות רבה בהתנהגויות שלו דבר שקשה עבורו ולנו כמשפחה ממש קשה , התסכול רב ונראה כי ממש אנו מתפרקים. האם ייתכן שההתפרצויות נגרמות עקב לקיחת הרטלין ? תודה רבה, עדי
גם בני לקח רטלין LA וזה גרם לו לעצבנות יתר. נגשנו לנוירולוג והחלפנו סוג . מציעה לך לחזור לנוירולוג ולהציג לו את המצב שתיארת.
שלום עדי, ראשית כפי שד' ענתה, ישנו סיכוי שהכדורים גורמים לעצבנות יתר ובהחלט כדאי להתייעץ עם הנוירולוג שלו. מצד שני, את מספרת שגם לפני שנטל ריטלין היה מאוד עצבני ושזו בעצם הסיבה בגינה ניגשתם לאבחון. העניין עם הפרעות קשב וריכוז הוא שהקשיים הנובעים ישירות מהמצב הזה, מובילים לקשיים נסיבתיים אחרים, ואת אלו כבר לא ניתן לייחס באופן ישיר לתרופה עצמה או להפרעה עצמה. זה ידוע כיום כי הטיפול הנכון בילדים הסובלים מהפרעה זו הוא מערכתי, משלב טיפול תרופתי,טיפול פרטני עבור הילד (מסוגים שונים - רגשי, וויסות חושי ועוד), הדרכה הורית וכן לעיתים ובמידת הצורך הדרכה לצוותים חינוכיים. אין ספק שזה נשמע שאתם מתנהלים מולו בצורה טובה ומותאמת, אבל ייתכן שיש מקום לטיפול עבורו שיסייע לו להכיר את עצמו טוב יותר בפאן הרגשי ויספק לו דרכים וכלים להתמודד. כרגיל, אני תמיד מציעה להתחיל בהתייעצות הורית, רצוי עם מטפל שמתמחה בהדרכת הורים וגם בטיפול בבעיות קשב וריכוז, ובהמשך כאמור לבחון את האופציות גם עבורו. כל טוב, ירדן פרידון ברשף